מה למדתם אתמול בגן (...)

נוגה, זועק: לא למדנו כלום ביום הזיכרון בגן ואנחנו שרים עם ישראל חי וצעקתך לא תשמע. תודה רבה לך רבקה היקרה, יום עצמאות שמח ומיטיב. 

.

בערב, אחרי צאת יום הזיכרון, אנסה לשמוח,

דני אהוב. עד אז, וגם אחר כך, אני אתךָ ואִתָּם. 

תודה רבה-גדולה על תגובה ראשונה! <לב>

רבקה

---

מבנה השיר והתפרקות השורות והמלים לצלילים חסרי פשר הם הביטוי לאנטרופיה המוסרית, החברתית והתרבותית שעוברת החברה הישראלית כיום.

רבקה יקרה,

כתבת שיר נוקב, כואב ומטלטל, שמצליח לחבר בין תמימות ילדות הגן לבין המציאות הקשה והחוזרת של אובדן וזיכרון. הניגוד בין שירי הילדות הפשוטים לבין השאלה "מה למדנו" מכה בלב ומעורר מחשבה עמוקה על החברה, על האחריות ועל המחיר הכבד שאנו ממשיכים לשלם.

יש בשירך קול של זעקה אמיתית, אך גם אהבה גדולה לנופלים ולעם הזה, שנאחז בחיים ובתקווה למרות הכול. המילים האחרונות מהדהדות זמן רב אחרי הקריאה. כתיבה אמיצה, חדה ומרגשת מאוד.

יהי זכר כל הנופלים ברוך

שמוליק

את  משווה את טקסי הזיכרון ואת החיים בישראל למשחקי ילדים בגן ("עוגה עוגה", "שפן קטן"). גם כמבוגרים, אנחנו ממשיכים להתנהג כמו ילדים צייתנים שפועלים לפי תבניות קבועות

השיר מדגיש את המעבר המהיר מיום הזיכרון ("היום הנורא") לחגיגות יום העצמאות ("נָעוּג בְּמַעְגָּל... וְנָשִׁיר עַם יִשְׂרָאֶל חַי"). את  רואה במעגל הזה משהו אינפנטילי שמונע מאיתנו ללמוד באמת מהעבר או להשתנות 

 המשפט "גַּם אֲנַחְנוּ לֹא לָמַדְנוּ דָּבָר" הוא לב השיר מות הגיבורים ("גיבורי התהילה") לא הוביל להסקת מסקנות או לשינוי במציאות המדממת, אלא רק להמשך של אותו מעגל אינסופי 

השיר מסתיים במילים "וְצַעֲקָתִי לֹא תִּשָּׁמַע". בעוד הכלל שר ורוקד במעגל, את  נותרת עם הכאב האמיתי והזעקה האישית  שאינה מקבלת מקום בתוך הטקסיות הלאומית המאורגנת 

 השיר מבטא תסכול מהסטטיות של החברה הישראלית ומהשימוש בטקסים כדי "להשקיט" את השאלות הקשות שעולות מהאובדן.\

תודה וחג עצמאות שמח

את זועקת כי דבר לא נלמד, ושוב ושוב חוזרות המלחמות וגובות מחיר כה כבד ונורא.  

אכן רבקתי היקרה, זעקתך לא תישמע כי

כי קולות של מלחמה חדשה מתגברים עליה.

ורשימת הנופלים מתארכת ושוב

נשיר שירים לזכרם וגם נר נדליק

אחר כך נצא לרחובות

וגם מנגל נכין...

ונשיר עם ישראל חי.

אכן רבקתי האהובה,  לא למדנו דבר...

יבורכו החיים ויבורכו במנוחת עולם החללים

עם ישראל חי וגם ההמצאות המופלאות שלך ,רבקה היקרה: מופלאות הן