קדושת יום הזיכרון

חייבים להפנים, לקח לי כמה שנים טובות לקלוט את זה, שהכאב שלי אינו "כאב האומה" א-לה-מגש הכסף והמלים הגדולות.

"במותם ציווי לנו את החיים" משמע -  בדיוק האשה המסמסת וחיה את חייה, אדישה לכל דבר אחר.

אלה החיים שאני שמח שממשיכים. אלה החיים שאני יודע שקורבן אחי היה למענם.

ובאשר לשירך המצמרר.

המבנה המיוחד שלו, הבחירה בשפה רגילה, ללא ניקוד, תוך הקפדה שרק מבנה השיר יפריד את הטקסט מטקסט רגיל ושגרתי, וכן הים האדום, ואילת - מקום המפלט לישראלים.

מעורר תהיות, זועק: אחדים לועסים גומי ואחרים מעמיסים על צעירה גדושה מחשבות זימה וזה מובן אך לא מובן מה עושים עכשיו. תודה רבה לך צביקה יקר, ערב טוב וחג עצמאות שמח. בהחלט חשוב שיהיה מובן מה עושים עכשיו ולא תמיד זה כך למרבה הצער.

צביקה יקר,

כתבת שיר חד ונוקב שמציב מראה לא פשוטה מול החברה ברגע שאמור להיות טעון קדושה והתייחדות. היטבת לתאר את הפער הכואב בין הזיכרון הפנימי לבין ההסחות, האדישות והיומיום שממשיכים להתנהל סביבו. הדימויים המדויקים וההתבוננות החדה מעוררים מחשבה ושאלה אמיתית על מקומנו ביום כזה. שיר חזק, אמיץ ומטלטל.

חג עצמאות שמח

שמוליק

דרך מסך העשן בהתבוננך באישה שלפניך, אתה רואה את האטימות המסוימת ביחס ליום קשה זה. 

.

מודה ומתוודה:

קראתי את התגובה של אריק, ואני מצטרפת 

אליו ואליה. 

תודה רבה-גדולה על ה"זבנק" , צביקה יקר. <לב>

רבקה

---