משפחה ח.ח ח

מזכיר לי את הכינוי שכונה אבי ע"י אמי: נכדו של הסולטאן.

מעניין שהשיר נשבר לגמרי בחלקו האחרון, כמו חלקו הראשון הוא "הקדמה" לעיקר.

בחירת החיות והמשפחה מתערערת באמצעות הוספת הנחש, כך שהאיום נרמז ומרחף היטב ברקע התמונה האידילית הזו.

אילה יקרה,
השיר שלך מצליח לקחת רגעים קטנים מהטבע ומהחיים: ציפור, פרפר, אפילו נחש וחתול ולתת להם קול אחד פשוט ונוגע: געגוע למשפחה וחגיגה של קִרבה. החזרתיות של “ח.ח.ח.” יוצרת כמו פעימת לב שמזכירה עד כמה המשפחה היא לא רק מושג, אלא רגש חי שמלווה כל יצור.

אהבתי במיוחד את המעבר אל הילד שרץ לאמא ומזמין לשמח את סבתא, שם השיר מקבל חום אנושי אמיתי, כזה שמחבר בין דורות ומאיר את המסר: משפחה היא באמת אוצר שצריך לשמור עליו מכל משמר.

יפה כתבת אילה יקרה.

שמוליק

יפה הובלת אותנו הקוראים אל המשפחתיות החשובה כל כך בחיי כל אחת ואחד מאתנו. 

אילה יקרה

תיארת את חשיבו ת המשפחה בשירך הקסום

האם היית באזכרה של קינן ז"ל

רציתי ללכת ולא יצא לי.

רק טוב ובשורות טובות

ממני מרים