נוֹגַעַת בִּשְׁמֵי כָּחֹל

נלהב: לאחר מסע תלאות ארוך הנשר שבך מבקש לעוף שוב אל מחוזותיו הנכספים וא הוא בדיוק נוחת. תודה רבה לך אביה יקרה, שבת טובה.

.

מעוף הנשר. וואו. 

פיצוי נפלא לדרך הארוכה. 

תודה רבה-רבה על שירך-שירתך,

ורק טוב לך, לכם, אביה אהובה. <לב>

רבקה

---

אַתְּ נוֹגַעַת בַּסֶּדֶק  וּכְבָר מַמְרִיאָה
עַל כַּנְפֵי הַצְּלִילִים אֶל שְׁמֵי הַכָּחֹל.
אַתְּ בּוֹחֶרֶת לָלֶכֶת בֵּין סָפֵק לִשְׁאֵלָה, 
וְהַנֶּשֶׁר שֶׁבָּךְ עָף שׁוּב אֶל מְחוֹזוֹת הַלֶּהָבָה,
וְשָׁם בְּדִיּוּק  אֶת נוֹחֶתֶת כְּשֶׁבַּלֵּב בּוֹעֶרֶת אַהֲבָה.

אביה יקרה,
השיר שלך מרגיש כמו תנועה עדינה בין שבר להתעלות, בין סדק בעולם לבין נגיעה בשמי כחול. אהבתי במיוחד את הדימויים של הצלילים והמעוף, ואת הבחירה האמיצה “בדרך השאלה והספק”, שמעניקה לשיר עומק וכנות.

הנשר שבסיום הוא רגע חזק ויפהפה של חזרה אל כוח פנימי ואל קשר שממשיך להדהד, גם אחרי מסע ארוך. יש כאן שילוב מרגש של פגיעות ועוצמה, ושל געגוע שנוגע בלי צורך להרבות במילים.

מקסים ויפיפה השיר אביה יקרה .

שבוע טוב ושקט

שמוליק

לעוף אל מחוזות האהבה. להרגיש את הקלילות הזו כשהלב מלא ברגש. ולא לנחות לעולם. לא נפסיק לאהוב.