יוֹם יָבוֹא

מרוב צער מזה י מים רבים לא צעדת בחול החם למרות שאת אוהבת. הוא שולח אליך ממרחקים קרני חום, עוטף אותך באהבה מעט שונה ואת יודעת כי הוא שלם, אוהב, ישוב אלך חופך. תודה רבה לך, שבוע טוב.

תודה דני יקר

לקריאה ולתגובה, להבנה ולתמיכה! 

הנפש, האהבה והחיים. ♥

תודה, אריק על קריאה ותגובה.

בימים קשים בהם כל הדברים הטובים בחיינו הנם זיכרון רחוק, אכן אמונה שיש מחר היא כח תומך! 

בר יקרה

תודה על תגובה מעודדת.

היכן את? שיריך/הגיגיך ממרחקים  חסרים לי! 

Best of luck!

Do visit us here sometimes! You are missed!

But maybe I will apload poems from time to time, mainly those which I have no intention of publishing otherwise. So speak for yourself, Lady...

You are wrong! I am not the only one who misses your writing! I and your other readers love the richness and directness of your writing. Like the images and adore the stories, so do stay with us and remain an active member of this group. Love to Jenny too !   

Look, I'm just somebody who posts her poems online. Still, I have  bigger plans than getting rebuked  or being ignored for "not commenting" to others. That's what this poem is actually about. Sorry, but sucking up to each other is not my thing.

My writing is always direct, bare, explicit when necessary because this is poetry as I see it. High or flowery language does not make good poetry in itself.

BTW, her name is Jenna, not Jenny. I made it up long ago for privacy reasons.

Dinner time. Have a pleasant weekend.

BeeBee יקרה,

השיר שלך נוגע בעדינות עמוקה במקום שבו כאב ותקווה שזורים זה בזה. הרגשתי את הריחוק, את הגעגוע שמצטבר בגרגרי החול שלא נדרכו, ואת הלב שממשיך לפעום באהבה למרות הסדקים. יש משהו מאוד כן ועוצמתי באופן שבו את מחזיקה באהבה גם כשהעולם מתערער , כאילו היא העוגן האחרון, אך גם האור שמאיר קדימה.

אהבתי במיוחד את המעבר אל התמונה העתידית , הים, השמש, הצעידה לבד אך לא באמת לבד. זה רגע של פיוס פנימי, של ידיעה שמה שאבד אולי עוד ישוב, ואולי כבר נמצא בתוכך בצורה אחרת. הסיום מותיר תחושת שלמות שקטה, כמעט נבואית, שמרגיעה את הלב.

שיר עדין, כואב ויפהפה, שמזכיר שלפעמים האהבה נשארת גם כשהמרחק גדל , והיא זו שמובילה אותנו חזרה הביתה.

לילה טוב ושקט

שמוליק

תודה, שמוליק יקר על שאתה כל כך מבין ללבי.

תקופה קשה, תקופת חוסר ודאות משאירה בכולנו ספקות וחששות. ורק אמונה בכח הטוב ובכח ה של אהבת אמת לשרוד, גם בעת ריחוק, הם הדלק למנוע ההישרדות האישי.

תודה מיוחדת לך על איור נפלא ורגיש. ועל תמיכה ועידוד תמיד!

לימים שקטים. לימים טובים.

שיר זה יכול להיות מיוחס לאהוב הממלא את חייך בבטחון, ויכול להיות מיוחס לאלוהים. בכל מקרה, כמה כוח יש בשני אלה: האהבה והאמונה. 

תודה גלי יקרה לתגובה רגישה ומעמיקה.

מאחר שאינני מהמאמינים/ות בכל אלוהי-השיר הנו כפשוטו. עם זאת-בשירה-כמו בשירה-הקורא/ת הוא צד ליצירה, ויכול/ה לקרוא בה פירושים נסתרים, שאולי קיימים באופן לא מודע גם אצל הכותב/ת! ומי מאיתנו לא נושא היום תפילה חרישית לסוף המלחמות, לשוב האהובים/ות ולשוב כל חיילינו בשלום? 

תודה לתגובה מלב אל לב!