אנשים וחיות

דני היקר,
אהבתי מאוד את הדרך הפשוטה אך העמוקה שבה השיר מציב זה מול זה את האדם והחי. מתוך ההתבוננות בצבעי העור ובשוני שבין בני האדם, הצלחת לגעת בעדינות בנושא של זהות, טבע וקבלה. יש בשיר זרימה שקטה ומחשבה פילוסופית שמזמינה את הקורא לעצור ולהרהר עד כמה בני האדם שונים זה מזה , ובו בזמן דומים כל כך. הסיום מעורר מחשבה ומשאיר הד יפה בלב. 

יפה כתבת

שבוע טוב ושקט

שמוליק

.

הרהור מעניין, דני יקר. 

תודה רבה-רבה, ושבוע טוב ומיטיב. <לב>

רבקה

---

שיר מאד יפה העושה הקבלה בין אנשים וחיות: והכף מוטה לטובת החיות-שאין להן צבע! לעומת בני אדם שיש שלהם צבע חיצוני-והוא רק חיצוני.

עמוק ומעניין, דני יקר! 

במובן עמוק יותר, השיר חוגג את האינדיבידואליות – העובדה שכל אדם הוא עולם ומלואו עם מאפיינים פיזיים ייחודיים לו, מה שמבדיל אותנו מהטבע הסטטי יותר.

מקסים ויומנעים

דני יקר

הזקנה לא ניכרת בהם כמו בבני האדם

שבוע טוב ורק טוב

ממני מרים

נדמה לי שצבע החיות הוא מנגנון הגנה קריטי להישרדותם.

בני אדם וחיותיו לא זקוקים לו.