מִזְבֵּחַ שֶׁל מִלִּים

יפה ומרגש: את לא מתייאשת, פורשת ידיך אל הרוח, אוספת הגה וצליל מן החושך הפתוח מן הנחמה ומהחול, קונה לך מזבח מילים וכשיתמלא הכול והקול ישוב לפעולם תכתבי את העולם כולו מהשחר עד תום. תודה רבה לך אביה היקרה, ערב טוב וסופ"ש מואר.

מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ נוֹלֶדֶת לָהּ מִלָּה קְטַנָּה שֶׁל אוֹר,
וְהַלֵּב הֶעָיֵף שׁוּב מַתְחִיל לַחֲלוֹם וְלִיצוֹר.
הִיא לוֹקֶטֶת אוֹתִיּוֹת מֵהָרוּחַ וּמִשִּׁירַת הַיָּם,
וּבוֹנָה מֵהֶן גֶּשֶׁר שֶׁל תִּקְוָה לְכָל אָדָם.
כִּי מִזְבֵּחַ שֶׁל מִלִּים יָכוֹל לְהַצִּית עוֹלָמוֹת שְׁלֵמִים

אביה יקרה,

שיר יפהפה ומעורר השראה כתבת. מרגשת הדרך שבה את מתארת את המאבק מול היובש והשתיקה, ואת האמונה העיקשת שהמילה עוד תבקע מתוך החשכה. הדימוי של “מזבח של מילים” מרגש מאוד ומעניק לכתיבה ממד של קדושה, תקווה והתחדשות. השיר מזכיר שגם ברגעים שבהם נדמה שהמעיין יבש, היצירה ממשיכה לפעום בעומק הלב ומחכה לשעתה לפרוץ.  שיר נהדר עדין, עמוק ומלא אור. 

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

דינמיקה לירית יפהפיה של תיאור מעבר בין חושך לאור.

יפה עד מאד, אביה

גם ביאליק טוען במסתו הידועה "גילוי וכיסוי בלשון" שהשירה היא מילה ראשונית הנוצרת בתוהו.

מענין שבשירך איסוף מלים כמו פטריות או טיול עם סל הוא מוצאו של שיר.

אגב - קפור השבוע או כפור השבוע?

את אדם של מילים, מכאן שאת מלקטת אותן בכל יום ביומו ומבקשת ליצור את השלם והמופלא.