1.מבוא קצר

לא אחת קרה שבבחינתי שיר כמבקר מצאתי אותו כשיר טוב , לטעמי, והשתוממתי על כך שמבקרים אחרים מצאו אותו כשיר לא מוצלח.

למותר לציין שאין זאת, אלא שכותב השיר בודאי ראה אותו לפחות כשיר טוב עד טוב מאוד. שהרי זוהי יצירתו ואותה הוא שולח לביקורת הכלל!

מה הוא שהאחד רואה בשיר כשיר טוב והשני שיר לא טוב והקיצוני אף מהין לומר גרוע או קשקוש..

ננסה  במאמר זה לנסות למצוא את אותו שביל זהב או קווי הנחיה לבחינת היצירות כטובות או לא טובות.

2.שתי נקודות מבט לנושא:

בעיניי המשורר

בעיניי הכלל

בעיניי המשורר:

 עד כמה שנשמע פרדוכסלי בכל זאת מציינו משוררים בעלי ביקורת עצמית חזקה מאוד לגבי שיריהם; הן לגבי שירים שפורסמו בהווה על אחת כמה וכמה לגבי אלו שפורסמו בעבר (ולא אחת נקראים כ "בוסר" בעיניהם).

לגבי הכלל:

רבגוניות בביקורת. ודומה כי לכל אחד יש את הטעם האישי שלו ואת קנה המידה לשיפוט משלו.

אין בקהל הקוראים כללים ברורים חדים ומחייבים לגבי מה שיש לקרוא כשיר טוב או שיר גרוע. המרחב פרוץ ולא אחת המבקרים ,דווקא בפורומים, הולכים אחרי ההסכמה הכללית שנקבעת לפי מה שמחוזק בעיניהם ככותבים טובים. בבחינת בעל המאה הוא בעל הדעה. כותב טוב דעתו טובה.

מה הם המדדים העכשווים הסמויים והגלויים לבחינת שיר בעיניי הקורא וקביעה אם שיר טוב הוא או לא?

 תחושת בטן: ההרגשה הפנימית המורכבת מניסיון נצבר, מהתחברות לנושא או אי התחברות אליו

 גורמי ההשוואה:,ההשוואה אף היא ניסיון מצטבר, לשירים אחרים, על אותו נושא או באותה מתכונת

ניסיון:,נסיון בניתוחי שירים בביקורת של שירים בחינת ביקורת של אחרים.

מיומנות הביקורת:,מיומנות נרכשת עם הזמן. היא אמצעי טוב לביקורת.

החששות : הן מהמבוקר ותגובותיו, והן מקהל הקוראים.

החששות הם לא אחת פונקציה של אי בטחון עצמי בביקורת. וכתיבת ביקורת בצל החשש יכולה להיות הרת אסון למבוקר. לכן מומלץ במקרה כזה כלל וכלל לא להגיב.

3. כללי הביקורת:

ישנם כללי ביקורת מקובלים וברורים ואפשר לומר אוניברסליים במהותם.

אלו כללים שבעיקר מתייחסים לצורה, למעטפת יותר מאשר לתכנים.

על דרך משל נמנה מספר מהם:

                      ¨         קישוטי שיר: דימויים  אונומטופיה, תקבולות למיניהם, מטאפורות, חרוז, מצלול ומקצב כל הקישוטים המקובלים בשירה

בתחום זה תהיה ההבחנה לגבי: מידת המקוריות בדימויים.  כמות הדימויים –פרופורציה מתקבלת על הדעת. לא יותר מדי ולא פחות מדי. מקצב  - עד כמה השיר זורם.

קישוטים – עד כמה הם באמת מיפים את השיר (ולא מעמידים אותו בצורה מגוחכת.)

עד כמה הם באמת נחוצים לשיר בהתחשב  גם בתוכנו. שווי משקל של השיר ומידת ההרמוניה הניכרת בו.

                      ¨         משקל: משקלים למיניהם בין אם יתדות ותנועות בשירת ימי הביניים או למשקל המטרי בשירה המודרנית

חרוז. חריזה בשיר

ואופן בנית הבית. אקרוסטיכון, אמביוולנטיות של מילים , משחקי מילים וכד'

תכנים:מידת התאמת תוכן וצורה היא אחת מהמדדים החשובים להארת שיר טוב. עד כמה הצורה חובקת תוכן ועד כמה תוכן מתאים או חופף לצורה. זוהי כוחה של אומנות.

נפש השיר:עד כמה השיר זורם ועד כמה הצבעים שבו בולטים והחשוב ביותר עד כמה הוא שר את שיר נשמתו בפני הקורא.

             תכנים:

גם לתוכן השיר קשה לקבוע כללים ומסמרות אך מובן שהוא חלק חשוב  בקביעת  השיר הטוב או הגרוע.

התוכן קובע את הלך הרוח של השיר ואי אפשר להתעלם מקיומו. התכנים הם הצטברות של ראית מרחבים  חווית אירועים שיוצאים יום אחד החוצה מלב המשורר. אולי אפשר לקרוא לכך: "בזמן רגעי ההשראה.."

גם כאן אפשר לקבוע כמה כללים המובנים מעצמם :

                      ¨         חשוב שהתוכן יתאים לכותרת השיר.מגוחך יהיה לכתוב שיר טבע תחת הכותרת הבית הלבן למשל

                      ¨         חשוב שתהיה התאמה בין תוכן לצורה (למעטפת)בשיר ילדים לדוגמא חשובים הם  החרוז המשקל.

                      ¨         קו הגיוני מתפתח חשוב שלתוכן יהיה איזה עמוד שידרה דהיינו איזו נקודת מוצא ונקודת סיום.ערבוב עניינים פוגע בהבנת השיר ועלול לייגע את הקורא בפיענוח. (למעט בשירים מופשטים שנכתבו מלכתחילה בסגנון כתיבה שכזה ושזוהי מטרתם)

                      ¨         נדוש בנלי מול מקורי: רצוי מאוד להקפיד על שיבוצי מילים וביטויים מקוריים אשר יכולים להפיח חיים בשיר ולהעלותו לרמה גבוהה יותר.

הביטויים הנדושים עלולים לקלקל לשיר ולפגוע ברמתו.

                      ¨         כתיבה טכנית מול כתיבה מתוך השראה מובן שגם הכתיבה הטכנית יכולה להוליד שיר טוב ויותר ממנו, אך קל יהיה לו למבקר המיומן להבחין שחסרה בו בשיר אותה נשמה יתירה אותו משהו מיוחד שאנו קוראים לו השראה.

5. הקונפליקט בין שפיטת המשורר את שירו מול שיפוט הכלל

מובן שביקורת שלילית מול ביקורת עצמית חיובית של המשורר יוצרת קונפליקט. המשורר מסתכל דרך ביקורת הכלל על שירו שלו, כאשר השיפוט הראשוני  העצמי שלו עומד כרגע לביקורת.

ההתמודדות הזאת היא נקודה חשובה מאוד בחיי היוצר והיצירה. עד כדי שיכול לקבוע את אופייה וטיבה של היצירה לעתיד לבוא.[1]

טבלה מס 1

נסיון לקביעת קריטריונים לבחינת שיר:

סיכום: השיר הטוב והשיר הרע:

גם בבחינה זו מצאנו מספר קריטריונים להחלטה , בדרך כלל לפי הצורה יותר מאשר לפי התוכן.

חשוב לזכור שכל אדם הוא אינדוידואל בפני עצמו עם מטען תרבותי משלו, ורקע שונה. לפיכך, בהעדר כללים מוסכמים ברורים, הסתכלות על היצירה תהא שונה מאחד לרעהו. מה שיראה לאחד כשיר רע יראה לרעהו כשיר טוב וההפך. אין כללים ברורים ונחרצים. הכל עניין של הרגשה ותחושה או לפי כללים לא כתובים שנקבעו להם בפורום מסוים כאשר הם יכולים בהחלט להשתנות מפורום אחד למשנהו. כותבי הפורום הם שמכתיבים את אותם הכללים שבעל פה, שיחייבו את כח השפיטה לגבי שיר באותו הפורום.

לאור האמור הייתי ממליץ להוציא משורותינו את הביטוי שיר רע או שיר גרוע. לאמור; אין שיר רע ואין שיר גרוע יש שיר שבעיניו של אחד יראה טוב מאוד ובעיניי חברו יראה טוב או פחות מכך. הכל לפי טעם אישי. את האמת לאמיתה יודעת רק  נפש השיר אשר עומדת לה מהצד לפעמים כועסת לפעמים צוחקת.

                                                                                                  כתב:

                                                                                                  חגי קמרט

                                                                                                  ירושלים