שירים

הַמִּלִּים נֶאֶלְמוּ,
רַק הַדַּף מַבִּיט בִּי חֲזָרָה,
לָבָן וְנָקִי,
מְחַכֶּה לְמִשְׁפָּט אוֹ שׁוּרָה.
וְהַדְּיוֹ הַמַּמְתִּין
יִתְפָּרֵץ מִתּוֹכִי כְּמוֹ מַבּוּעַ חָדָשׁ,
יְצַיֵּר עַל הַלֹּבֶן עַלְוָה,
נְחָלִים וּמִקְלָט שֶׁנִּגְדַּשׁ.

הַסְּעָרָה תֵּרָגַע,
הָעֲרָפֶל יִתְפַּזֵּר מִן הַחוֹף וְיִמַּח,
וְכָל מָה שֶׁקָּפָא וְנֶאֱלַם בַּמֶּרְחָב –
שׁוּב יִצְמַח.
הַכֹּל יִתְפָּרֵץ,
כְּמוֹ נַחְשׁוֹל שֶׁשּׁוֹבֵר
אֶת כָּל הַסְּכָרִים,
הַמִּלִּים יִשְׁתַּפְּכוּ בְּסוֹפָהּ
אֶל תּוֹךְ הַדַּפִּים הַבְּהִירִים.

לֹא יִהְיֶה עוֹד מָצוֹר,
לֹא שְׁתִיקָה,
לֹא כְּאֵב שֶׁעוֹצֵר אֶת הַלֵּב,
הַסִּפּוּר הַחָדָשׁ כְּבָר נִכְתָּב,
וְהָאוֹר בַּמֶּרְחָב מְלַהֵב.
הָעֵט בְּיָדִי,
אַךְ הָרֹאשׁ כְּמוֹ הַיָּם
בִּשְׂמִיכַת עֲרָפֶל,
מְחַפֵּשׂ אֶת הַשְּׁבִיל,
אֶל הָאֹפֶק הָרָחוֹק מְנַוֵּט וְנוֹפֵל.

הִנֵּה גַּל שֶׁל שְׁתִיקָה
שֶׁמּוֹחֵק אֶת הַכֹּל מֵהַחוֹל,
מַשְׁאִיר רַק מֶרְחָב
שֶׁאִי אֶפְשָׁר בּוֹ עַכְשָׁו
שׁוּם דָּבָר פֹּה לִשְׁתֹּל.
הַצְּדָפִים סְגוּרִים,
שׁוֹמְרִים אֶת הַסּוֹד לְעַצְמָם,
וַאֲנִי רַק יוֹשֶׁבֶת,
מַקְשִׁיבָה לַמֶּרְחָב, לָרוּחַ
לַשֶּׁקֶט שֶׁל הַיָּם.

אֲבָל דַּף רֵיק הוּא לֹא סוֹף,
הוּא רַק הַתְחָלָה שֶׁל סִפּוּר,
הוּא שֶׁקֶט זְמַנִּי,
רֶגַע לִפְנֵי שֶׁהַסֶּכֶר יַחֲזֹר
וְיִהְיֶה פֹּה שָׁבוּר.
הַמִּלִּים עוֹד יָשׁוּבוּ,
כְּמוֹ הָרוּחַ, כְּמוֹ הַגֵּאוּת הַבָּאָה,
וִימַלְּאוּ אֶת הַדַּף
בְּאוֹתִיּוֹת שֶׁל אַהֲבָה וְתִקְוָה,
פְּעִימָה אַחַר פְּעִימָה.

פִּתְאוֹם נִשְׁבַּר הַשֶּׁקֶט,

הָרוּחַ מְבִיאָה בְּשׂוֹרָה,
וְהַמּוּזָה חֲזָרָה מֵהַיָּם,

סוֹעֶרֶת וּמְלֵאַת הַשְׁרָאָה.
הִיא חֲזָרָה עַם רֵיחַ מֶלַח,

בִּשְׂעָרָהּ צְדָפִים וְרֻדִּים,
וְהָדַף הָרֵיק מִתְמַלֵּא בְּרֶגַע

בְּמִלִּים וּצְלִילִים.
~

(שואלת כאן האם הכל בסדר עם רבקה היא חסרה לי)

תגובות