תוהו ובוהו

צביקה היקר ,

בימים שבהם נדמה כי התוהו והחושך שבים ומכסים את פני הארץ, הפסוק מזכיר שגם מעל פני התהום מרחפת רוח של תקווה. בשפה מקראית ובמבט עכשווי הצלחת לחבר בין כאב, בלבול וחוסר ודאות לבין האמונה שהאור עוד יבקע ויאמר את דברו. 

בהלט ראוי הפסוק להתייחסות בצורת שיר

סופ"ש רגוע ושקט

שמוליק

כה רלוונטי לימים אלה. תודה צביקה על העלאת במת הדיון.  

שאלה טובה ומעניינת מאוד. לא סביר כי רוח ה' מרחפת על פני המים באמת. מעולם לא קרה דבר כזה. תודה רבה לך צביקה היקר על הבאת הפסוק וכן שאלתך, שבת טובה.

הפסוק הזה יכול להתאים גם לימינו אלה, ימים של תהו ובהו במדינה. רק -

שלא רוח אלוהים, רוח של קדושה מרחפת מעל הארץ, מרחפת רוח רעה. כזו שזורעת הרס. הרס ממשי של הארץ. והרס של היחסים בין בני האדם. 

עצוב.

.

הו. 

לא במקרה אני מעדיפה את הפתיחה של 

הבשורה על פי יוחנן (הקדוש, שליח ישו): 

בראשית היה הַדָּבָר, והַדָּבָר היה אצל האלוהים,

ואלוהים היה הַדָּבָר 

- כשאותיות השורש ד'ב'ר' הן גם אותיות

השורש של ד(י)ב(וּ)ר. 

... עד כאן כוחותיי. 

תודה רבה, צביקה יקר. <לב>

רבקה

---

מיתוס הבריאה הישראלי-היהודי רצוף באלימות, במוות - הוא יונק ממיתוסי הבריאה המסופוטמיים, הכנעניים האלימים.

בטח עדיף יוחנן.