"הזירה הפוליטית רותחת ומבעבעת," אומר חבר-הכנסת דני יתום,
בראיון מיוחד עבור אתר "הנבחרים."
"אך אני אופטימי ומשוכנע שמפלגת העבודה יכולה להמריא באופן
מטאורי..."
רהוט, ענייני וממוקד כתמיד, מסכם ח"כ דני יתום ממפלגת העבודה, את המצב העכשווי במדינה:
-האם תוכל לסקור עבורנו את המצב העכשווי במדינה, לאור מחלתו של ראש הממשלה מר אריק שרון.
-הזירה הפוליטית רותחת ומבעבעת ונמצאת בתהליך של שינויים מתמידים וחריפים. השינויים החלו כאשר ראש הממשלה החליט להיפרד ממפלגתו; ולהקים תוך כדי כהונתו כראש ממשלה-מפלגה חדשה.
המחלה השפיעה באופן חריף ביותר על המפה הפוליטית והמצב הפוליטי בכללותו. בכך שמפלגת "קדימה", איבדה לא רק את הגורם המרכזי שעמד בראשה, אלא את הגורם היחידי שיכול היה לשמש דבק מחבר ב"קדימה".
כיוון שרק שרון יכול היה לחבר בין צחי הנגבי לבין שמעון פרס.
מובן שאני מאחל לו החלמה מהירה, אך נראה שלבחירות הקרובות הוא לא ישוב. כתוצאה מכך, נראה בעתיד הקרוב ירידה מהותית ל"קדימה". משום שאולמרט איננו אריק שרון ואנשים פוליטיים שחברו ל"קדימה"; חברו לא בגלל אולמרט אלא בשל שרון וכרגע הסיבה לחבירתם זו נמוגה-נעלמה.
אירוע נוסף, שמסעיר אותנו בימים אלה הוא: ההתפרקות המוחלטת של "שינוי".
ועוד אירוע-הפריימריז ב"ליכוד" ותוצאותיו.
-ומה ניתן ללמוד מכל אלה?
-מכל אלה ניתן ללמוד שקומבינות, דילים ושטיקים-רק מרעים את מצבם של המפלגות וגורמים להם לנזק רב.
הרשימה האפורה של מועמדי ה"ליכוד", הנציגים הבכירים, השרים-הם תוצאה של קומבינות ודילים. דבר שמחליש מאוד את מעמד ה"ליכוד".
בחירת לבנטל למקום השני והדחתו של פורז-שניהם תוצאה של דילים.
-האם מפלגת ה"עבודה" למדה לקחים כל שהם, מהתבוננות במפלגות האחרות?
-אני משוכנע שמפלגת ה"עבודה" לומדת את הלקח הנדרש. ואני מקווה שאנו נדכא את כל הניסיונות לפסול אנשים, רק בגלל העובדה שלא אוהבים אדם זה או אחר.
-האם אתה מרמז על עמיר פרץ?
-לחלוטין לא! אני סבור שמפלגת העבודה היא המפלגה הדמוקרטית היחידה, שבה מתבצע הליך דמוקרטי אמיתי. אי אפשר באמת-באמת להשפיע באמצעות דילים, בכמות החברים שלנו: 120,000 חברות וחברים. אי אפשר! ברור שיהיו דילים פה ושם, אך הבחירה תיעשה באורח דמוקרטי על-ידי חברים שיהיו משוחררים ממחויבויות קבוצתיות. כל מי שיבחר, יבחר בשל כישוריו.
-מה התחזיות שלך ל-17 בינואר 2006?
-מפלגת ה"עבודה", עומדת בפני אתגר ממשי וקריטי ב-17 לינואר והיא יכולה להמריא באופן מטאורי. אם כמובן, תבחר באנשים הטובים ביותר שלה.
-ומי הם להערכתך?
-אני לא מוכן לעסוק בהערכות. אני אומר רק זאת: יום שלישי הקרוב-הוא קודם כל המבחן הראשון של המפלגה. אם תצלח אותו ותבחר את האנשים הטובים ביותר, הרי שהקבוצה הזו יחד עם עמיר פרץ בראשה-תוכל לפנות לציבור ולשכנע אותו להצביע עבורם.
גם לאלה שפניהם ל"קדימה", היא תוכל לפנות אליהם ולשכנע אותם לחזור, כמו גם לכל יתר המפלגות האחרות.
אני חוזר ואומר: מפלגת ה"עבודה", היא היחידה שמנהלת בחירות בקרב 120,000 חברים וזו דמוקרטיה. רק זו דמוקרטיה. בעוד בגופים שבהם בוחרים רק 3,000 איש, לא ניתן לדבר על דמוקרטיה.
וזה אומר שבמפלגת ה"עבודה", לא תשפענה כל רשימות חיסול.
-ומה לאחר ה-17 בינואר.
-זה אומר שב-18 לחודש, מאוחדים סביב עמיר פרץ ובראשותו, נצא לקמפיין אמיתי שלנו-קמפיין חיצוני ולא פנימי: המאבק על הנהגת המדינה.
-האם אתה אופטימי לגבי סיכויי מפלגתך בבחירות הקרובות?
-בהחלט. אני אופטימי ומשוכנע שלמפלגת ה"עבודה", יש סיכוי טוב מאוד, להשיג את מספר המנדטים הגדול ביותר.
-ובתוך כל אלה, כיצד אתה רואה את עתידך הפוליטי במפלגה?
-אני מקווה שהבוחרים יתנו בי אמון, לאחר שהם מכירים אותי ואת הרקורד שלי. ולאחר ששרתתי אותך בנאמנות במשך כל שנות כחבר-כנסת, בחבר בועדת כספים, ועדת חוץ ובטחון, ועד הרווחה, ולאחר ששימשתי כיו"ר הועדה לעניין העובדים הזרים.
כמו כן, יזמתי למעלה מ-60 הצעות חוק, ועניתי ליותר מ-700 פניות ציבור. הייתי קשוב לציבור נטו ואני מקווה שהציבור יגמול לי על-כך וייתן בי אמון.
-ומן הפרטי לכללי: לאן מופנות פני המדינה?
תלוי מי ינהיג את המדינה וזה פרט חשוב, שכן, בפני המדינה עומדים אתגרים חשובים. אתגרים חברתיים, כלכליים, מדיניים וביטחוניים-כשאני מכוון לטרור מחד ולאיון הגרעיני איראני-מאידך.
לא פחות מכך, חשוב לבער את נגע השחיתות והאלימות ומיד!
אני מאמין בדרך של מפלגת העבודה. דרך הדוגלת בשוויון חברתי, מעמידה את האדם בראש סולם העדיפויות. בד בבד, עם צידוד בכלכלה חופשית. אלא שהכלכלה שאנו מדברים עליה, מעמידה את האדם מעל לכל.
בניגוד לנתניהו, שבטעות סבורים שהציל את הכלכלה. הוא רק העמיק את העוני וכיום מצויים יותר ממיליון וחצי אנשים מתחת לקו העוני. המדיניות שלו, פגעה קשות בגמלאים ובחלשים וגרמה להתמוטטות מדינת הרווחה.
בעיני, הכלכלה צריכה להמשיך ולפרוש רשת בטחון סוציאלית, כמובן לפי מבחן כניסה של רק מי שזקוק באמת.
מבחינה מדינית – חשוב בעיני להכות בטרור ללא פשרות, אך בניסיון תמידי להדברות עם הפלשתינאים. אין זה נכון לומר שאין לנו פרטנר, אבו מאזן הוא נבחר הציבור הפלשתינאי ועמו יש להידבר.
ודבר אחרון, אך לא פחות חשוב בעיני: הוא לבער את הפגע הרע הזה, את הפצצה המתקתקת – השחיתות והאלימות. אם לא נטפל בה באופן אינטנסיבי ואפקטיבי, היא תאכל כל חלקה טובה בחברה הישראלית.
-ולסיום, מה תוכל לומר על פרישתו של אחיך-אהוד יתום-מן הפוליטיקה?
-צר לי מאוד על-כך שאהוד יתום לא נבחר. אהוד, היה חבר כנסת מצטיין (ואין זו דעתי האישית בלבד), זה רשום ברקורד של הכנסת ובכל דיווחי הכנסת.
זו בעיני, דוגמה מובהקת לרשימת חיסול, שאני לא מאמין שיכולה להתקיים במפלגת ה"עבודה".
לא הסכמתי עם דעותיו המדיניות, אך אצלנו במשפחה לא מדברים על פוליטיקה בשום פנים ואופן.
