מַעְגַּל הַחַיִּים

מבטא שביעות רצון: אתה מניח רוחך נפשה עד ערפול ראש בין קימורי גוף, מתעטף בכיסופים שנטבעו ממעגל החיים. תודה רבה לך שמאי היקר, צהריים טובים ושבת טובה ושקטה.

שמאי היקר,

שירך נכתב מתוך קול אישי, חשוף ואמיץ, שאינו חושש להעניק מקום גם לתשוקה וגם לרוך. הארוטיקה שבו אינה בוטה אלא פיוטית, עטופה בדימויים עדינים המעצימים את הקרבה בין שני אוהבים. במיוחד נגע בי הבית שבו הדובר "לובש את גלימת תשוקתה" ומגיע אל ההכרה כי "שַׁלְוָתִי בֵּין גִּבְעוֹתַיִךְ" – שורה יפהפייה, שבה התשוקה אינה רק תשוקת הגוף, אלא גם מקום של מנוחה, ביטחון והשלמה. בעיניי זהו שיר על אהבה בוגרת, שבה הגוף והנפש חד הם, והכיסופים נטמעים בטבעיות במעגל החיים. כתיבה רגישה, עשירה ומלאת עוצמה.

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

ממש ריגשת אותי רוצה אני למצוא גם נפש להתעטף בה ולשיר גם יחדיו  

אתה  שוקע אל תוך החושך והשקט הלילי.

יש חיבור רגשי ופיזי עמוק עם האהובה

ואתה מוצא מנוחה, נחמה ורוגע בזרועותיה ובגופה של האישה.

שבטובה לכם

.

מעגל החיים כמעגל האהבה העוטפת שניים

בגלימתה, מלוא חופניים יצרים ורגשות. 

אהבתי את השיר. מאוד. 

תודה רבה-רבה עליו, שמאי יקר. <לב>

רבקה

---