רגע , היא לא יכולה לקחת אותי סתם כך.
אין לה אפילו....את הפרטים המזהים עליי (אין לה???) אני גר בניו יורק 8 שנים והיא צריכה מספיק פרטים מזהים בכדיי שיעבירו אותי לישראל, היא צריכה להראות שהיא האפטרופוס שלי, תמונות מזהות שלה ושלי , ולהוכיח שאני אכן בעלה.
אין אפשרות לעולם שהיא יכולה לעשות את זה!
כי זה לא נכון!
זה לא קיים בכלל.
אני לא מכיר את האישה הזו.
אני דניאל וייס !!! בן 32 מניו יורק עו"ד פלילי , יש לי חתול בבית ושמו שמיל, אני לא נשוי ואין לי שום ילד בשם רוי!!!
"אין לנו שום שמץ מתי הוא יתעורר. תרדמת היא לא צפויה. היא יכולה להיסחב לשנים. מה שבטוח שגלאי המוח שלו תקינים , במיוחד באונה הימנית שלו . ז"א שהוא מגיב לגירויים כמו כאב , וכל סוג של תחושה שתהיה "
"מעולה אז מתי אתה חושב ש..."
"אפשר להעביר אותו?"
"אני לא חושב שתהיה שום בעיה , פשוט אנחנו צריכים לעבור על כמה מסמכים אישיים , ואת החתימה שלך הנה והנה להסביר לך אייך הטיפול בו נעשה בטיסה וכל זה עניין של יום , אפילו פחות , ואת יכולה להעביר אותו. רק שתהיה דרך צלחה."
"תהיה ועוד איך תהיה"
לא היה רגע יותר מאותו רגע שבו רציתי להיות ערני יותר מהכל.
מעולם לא הרגשתי יותר פחדן כמו שהרגשתי באותו רגע.
החירות נלקחת מידיי ואין לי שום דבר לעשות.
קיללתי את הרגע ההזוי הזה שנקלעתי לתאונה המחורבנת הזו ורציתי רק לזכור.
זה מה שייחלתי לעצמי.
לזכור.
ואם אכן אני באמת נשוי לאותה אישה עם אותו בושם חמצמץ אוורירי וקיים ילד בשם רוי שלוחש לי שהוא אוהב אותי ומתגעגע אליי ואני לא זוכר את זה ?
ואם אני בכלל לא דניאל וייס , עו"ד פלילי שלפני חודשיים כיסח משפט רצח בניצחון מהול בזיעה יקרה שנמשך הכי הרבה זמן בתולדות ארה"ב וקיבל פרסום מטורף והצלחתו רק משגשגת בלי סוף?
אם אני אותו גבר שאותה אישה טוענת שמי שאני זה מי שאני?
אז מאיפה הזיכרונות האלה ולמי הם שייכים לעזאזל? ולמה הם בתוך הראש שלי?
ורגע...אז מי זו שמקשטת את חדרי בנרקיסים וגורמת לי בחילה קלה מהבושם המתוק?
שום דבר לא היה מובן לי.
מהרגע שהשם שלי התחלף בשם אחר לזה שיש לי ילד ועד לזה שבתוך כמה שעות טובות גופתי חסרת התועלת טסה ישירות לישראל!
לישראל?
למה לישראל?
עד שהתפטרתי מהארץ העגומה הזו? לישראלים החצופים האלה שדורכים בכל מקום ומקנים לו מראה חצוף ? למה לי לחזור לשם?
לא היו לי כ"כ ברירות ובוא נשים את העובדות בשטח? אף אחד לא שאל אותי.
לאותה אישה , ארורה אשר תהיה ,היה קלף חזק עליי.
היו לה קשרים.
היא הערימה על כולם.
החל מכניסתה לביה"ח , ומשם לקומה בה התאשפזתי , לשיחות מאחוריי דלתיים סגורות ,שכנוע הנהלת ביה"ח לאישור העברתי , ועד לזה שהיא אשתי .
אין לי מושג אייך היא עשתה את זה אבל היא צריכה להיות ממש מתוחכמת, חריפת שכל, ושיהיו לה קשרים בכל העולם ועם האנשים הכי נכונים.
אף אחד לא יכול להוכיח שאני לא חולם , אני מחפש רק נפילה אחת קטנה שלה.
מילה קטנה אחת לא במקום שתעיד על נקמה מתוקה שהיא רוצה לטבול את רגליי בה.
בבקשה תעשי משהו קטן...
אני מרגיש את המיטה זזה.
אויי לא !!! זה מה שחסר לי !!
זה לא יכול לקרות לי, שמישהו יעצור את האישה הזו!!! אני לא בעלה .
יש לי חיים משלי שתעזוב אותי !!
הייייי מטורפת אחת !!!
"אמא אני רוצה לנסוע במיטה של אבא הוא מפחד להיות לבד נכון? "
"אם תהיה לידו ותחבק אותו הוא לא יפחד יותר אני מבטיחה לך את זה "
אני מרגיש שוב את הגוף הקטן עולה על המיטה , מרגיש את זרועותיו הקטנות כורכות את דרכן מסביבי כמה שיכלו להיות , מרגיש את כפות ידיו.
כ"כ קטנות ,כ"כ שבירות , שערו עוקצני בפניי כמו מחטי אורן ופיו קרוב לאוזני הימנית וריחו כ"כ בתולי.
נשימותיו קטנות ולרגע שכחתי שאני ממריא מכאן, שכחתי את הרגשת הגלגלים הנעים הלאה, לחיים אחרים שאותה זונה המציאה לי.
באיזה שהוא שלב נרדמתי אני משער.
כ"כ בכיתי שזה הזכיר לי עד כמה לפעמים זה כייף לעשות את זה וחבל שאנשים רואים בזה כחולשה .
אני מניח שהייתי כבר על המטוס בדרך לישראל , משילים בכוח מעליי את חיי הבורגנים בניו יורק סיטי.
מבחין שעדיין אותו ילד שכוב עליי אולי גם הוא נרדם כמוני.
"אמא אני רעב"
"מה אתה רוצה לאכול?"
"פיצה"
"פיצה? "
מה יש לאישה הזו שהיא כל הזמן חוזרת פעמיים אחריי כל מה שמישהו אומר ?
"נלה , תחממי בבקשה 2 משולשי פיצה עם בולגרית"
"אמא אני אוהב את נלה, היא חמודה נכון?"
"כן, נלה מקסימה , גם אני אוהבת אותה."
"למה נלה תמיד איתנו בכל מקום? אין לה בית?"
"אנחנו הבית שלה. נלה היא העוזרת של אמא אז היא איתנו בכל מקום שאנחנו הולכים"
"גם המטוס הזה שלה?"
"לא, המטוס הזה שלנו, אבל מכיוון שהיא העוזרת של אמא והיא מטפלת גם בך היא נמצאת איתנו גם במטוס."
מריח את ריח גבינת הצהובה נמסה להם בחיך וריר נוזלי ניגר ממני.
הייתי יכול לטרוף עכשיו מגש שלם.
"אמא למה אבא לא אוכל גם איתנו פיצה?"
"אבא קצת חולה שהוא יבריא הוא יאכל איתנו המון פיצות"
אבא חולה!!!
אמא מפלצת כי היא עושה משהו לא חוקי!!!! לו היא יכלה לשמוע את הצרחות שלי בטח הייתה חירשת.
"למה כל הזמן אבא ישן?"
אני מרגיש רעידות במטוס הפרטי של אותה פרינססה, אם כבר נפלתי על מישהי , אז מה טוב שהיא כזו עשירה בכדיי לקחת אותי במטוס הפרטי שלה .
.... לא צריך את הכסף שלה , שתזדיין היא והכסף שלה , שתחזיר אותי. אני מתעורר מעיוורון התאווה שלי על הונה.
הרעידות ממשיכות ואני שיש לי חרדת טיסות מתעוות בתוך תוכי .
המיטה רועדת , הקטטר זז בתוכי , וילד הפיצה נופל אליי ומוצא את עצמו מאוד משועשע מהעניין.
הרעידות מפסיקות והטיסה נרגעת ונחה , שטה כמו ספינה ואני מרגיש נושם כבר בצורה יותר סדירה.
היא שוב איבדה אותי , נרדמתי שוב.
כנראה ש10 שעות טיסה מניו יורק לישראל היו מה שבאמת הייתי זקוק לו.
לא אני לא נרגעתי עדיין הייתי סורר ומוטרף אבל פשוט הבנתי את המצב הנתון ולא היה לי כ"כ מה לעשות בנידון.
אז שתקתי.
נרדמתי ל-10 שעות כמו תינוק.
"תכניסו לו שקית זונדה נוספת"
אני מתעורר פתאום, שומע את השפה העברית מרגיש כאילו עיניי נפקחו בתוכי , יכולתי ללגלג על המצב הקטטוני שאני נמצא בו , כאילו יש בי איזה מישהו קטן שמת לפרוץ החוצה .
גלגלי המיטה נשחקו מכל הריצה שהובילו אותה עד ליעדה , יכולתי לדמות את הריח לגלגליי ה-B.M.W
שלי זה המקום היחיד בו יכולתי לחייך מזיכרון שנראה רחוק .
ריח הכלור חזר שוב לאפי, רעש בלתי פוסק היה סביבי ויכולתי לעשות את ההבחנה בין ישראל לניו יורק.
"סליחה , סליחה, יש לבעלי חדר פרטי בשבילו, אני לא מוכנה שהוא יהיה עם עוד חולים בחדר אני ביקשתי את זה מראש."
"מה שמך בבקשה?" אני שומע קול חזק , מונוטוני, ובלתי מתפשר . לא ברור אם הוא של בחורה או של גבר.
"ג'ניפר לואיס"
"שם בעלך בבקשה?"
"פיטר לואיס"
