כי סופשבוע, קמתי במצברוח טוב וממילא אין לי מה לעשות עם השיר ואני מתה על המשוררת הזו.

הייתי.

טוב לשמוע ממך בר יקרה!

אולי ״תתלי״ גם את השיר המקורי ותספרי לנו קצת על המשוררת הזו?

This is not the right place to start a serious discussion. Anyway, here's the original poem. There's a link to click if you want to listen to Katana reading it.

Tnx 4 reading.

בר ,

זהו שיר עדין, אינטימי ומסקרן, שבו סיטואציה יומיומית לכאורה: קפה במטבח, רעש מטחנת הקפה ושירה חרישית , הופכת לרגע טעון ברגש ובמשמעות. מרגשת במיוחד  נקודת המבט המתבוננת, שמצליחה ללכוד את הדמות דרך הפרטים הקטנים ואת התחושה של להיות נוכחת אך כמעט בלתי נראית. הסיום, שבו הוא שר "בלי לחשוב", משאיר הד יפה של כנות, אינטימיות ומחשבה שנשארת עם הקורא. תרגום יפה ומדויק שמצליח לשמור על האווירה המיוחדת של המקור.

יום טוב ושקט

שמוליק

זה שיר פאסיב-אגרסיב, אווירה מתוחה, צפופה, דחוסת קינאה וציפורניים שלופות. מישהי לא שייכת. כמו שאמר טום הנקס בסרט "טרמינל": שלושה זה צפוף מדי.

היא מתבוננת מן הצד בחבר ובפעולות הבוקר השגרתיות שלו, ורואה לא רק אותו - היא רואה את האדם ככלל. זה המרוכז בעצמו ואינו רואה את האחר. 

והניחוח המחבר , חסר

עדיף כלב מאשר חבר כלב שרק מחפש לבלוע משהו . גם חולדה על עכברוש חחח

Maybe cuz I take poetry quite seriously?

עם חברים-ות כאלה, מי צריך אויבים.

סופסוף מישהו הבין את השיר. להבנתי יש פה יותר מקנאה, ניסיון פיזי ממש להידחק לתוך מרחב אינטימי ולהדחיק את תחשות הזרות במשולש המאד בעייתי הזה שבו היא מנסה לקנות שליטה. הדוברת לא תופסת את מקומה כפיל שבחדר, או אולי מוטב לומר, הנר שליד המיטה. מצד שני, לא נראה לי שהנמענת והחבר רואים בה אויבת. זה יותר רגש אמביוולנטי.

לפחות אני יודעת שהתרגום עובד מעבר למילים עצמן. המון תודה.