מתגבהות

אכן, נדרשות תעצומות נפש להתמודד עם הבלתי נמנע.

משה  היקר,

שיר נוגע ללב, מפוכח ואמיץ, שמצליח לחבר בין הזמן החולף, הגוף המשתנה והמאבק של הרוח להמשיך ולקפוץ מעל המשוכות. הסיום – ״חִזְקִי נֶפֶשׁ, חִזְקִי״ – מעניק לכל השיר כוח של השלמה לצד נחישות. יפה מאוד.

יום טוב ושקט

שמוליק

השנים שחלפו, הותירו חותמם בגופך..הרווחת את אותם סימני גיל ביושר ובאושר..

תודה לשירתך משה יקר..

צהריים טובים קרירים ונעימים..

מטלטל, רגיש: אתה קורא לנשמתך להתחזק עם השנים שאינן מיטיבות איתנו אחרי מות אהוב כשאתה בבית קפה סואן. תודה רבה לך משה היקר, ערב טוב.  בהצלחה רבה לך.

צריך לקבל את העובדה שהגוף כבר אינו כשהיה, ולהודות על הבריאות שיש בו למרות הכול. 

אשמח לקבל ממך שיר לדף הבית. את השיר שלח אלי בבקשה למייל ואל תפרסמו בעצמך.

המייל שלי:

[email protected]

תודה רבה ויום נפלא,

גלי

היא יושבת לבדה בבית קפה, מאזינה לשירה של יסמין לוי שמציפה בה עצב על אהוב שעזב, על הנעורים שחלפו ועל הגוף שמזדקן ונחלש.
השיר מסתיים בקריאת עידוד פנימית ואמיצה לעצמה – למצוא את תעצומות הנפש כדי להמשיך הלאה למרות הקושי וההזדקנות.

נוגע ויפה