שְׂדֵה הַשִּׁבּוֹלִים- לבמת הדיון של נורית🌹🌹🌹

שיבולת בשדה כורעה ברוח ...

השיר שהכי מזכיר לי את שדות הקמה של בארי וניל עוז

תודה אודי היקר עעל תגובתך,

אכן שדות העוטף יחזרו לפרוח אך לעולם לא נשכח מה קרה שם באותו שבעה באוקטוטבר הארור.

אני מקווה שהקשבת ללחן של השיר

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

.

שניהם מקיבוץ רמת יוחנן.

הזכרתָּ לי ... וואו. <חיוך>

תודה, אודי. <לב>

רבקה

---

דימוי של שדה שיבולים שנרמס תחת שרשראות הטנקים, אך מסרב למות. השיר מדגיש שהטבע והאדמה הפצועה ישובו לצמוח ולהוריק,
ומציב את השיבולת הזקופה כסמל לחוסן נפשי שמנצח את ההרס, השממה והשנאה ומביא נחמה ומחר טוב יותר.

מחכה לשיבולים בשדותיי - כשיוצאת למסע כומתה והשיבולים רוקדות ברוח - שבטובה ונעימה

אביה יקרה,

תודה רבה על תגובתך המרגשת ל״שדה השיבולים״. אני שמח שהצלחת להתחבר לרעיון ולרגש שמאחורי המילים. השדה בשיר הוא הרבה יותר משדה פיזי , הוא סמל לאדמה שלנו, לאנשים שנפגעו, ולתקווה שלא נעלמת גם אחרי תקופות של מלחמה וכאב. השיבולים, שממשיכות לצמוח מתוך האדמה הפצועה, מזכירות לנו שהחיים חזקים מן ההרס ושגם מתוך השבר אפשר להתחיל מחדש.

בעיניי, הבחירה בחיים, באהבה ובתקווה היא הניצחון האמיתי. תודה שקראת, הקשבת ללחן , הרגשת ומצאת את הדרך להביע את הדברים במילים שלך.  בהצלחה במסע הכומתה שלך היום.

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

אפילו שאון הטנקים ושלשלאותיהם לא מצליחים לפגום לחלוטין בשורשי שדה השיבולים. והוא נעור לו שוב וצומח למרות הכול. כאותה תקווה המבצבצת בליבנו בכל עת.  

גל יקרה,

תגובתך מרגשת ומדויקת מאוד. מרגש במיוחד  החיבור שעשית בין שורשי שדה השיבולים לבין שורשי התקווה בלב האדם. גם כשהטנקים משאירים אחריהם הרס וכאב, הם אינם מצליחים לעקור את היכולת לצמוח מחדש. תודה על קריאה רגישה שהוסיפה לשיר עוד רובד של אמונה בחיים ובתקווה. אני מקווה שגם הלחן של השיר נגע לליבך.

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

.

טיפול שירי בנושא כאוב. 

תודה רבה על שירך, שמואל יקר. <לב>

המשך שבת רגועה ומיטיבה.

רבקה

---

רבקה יקרה,

תודה רבה על המילים הרגישות והמחבקות. 
אכן, זהו טיפול שירי בנושא כאוב, אבל בתוך הכאב ביקשתי להשאיר מקום לתקווה, להתחדשות ולבחירה בחיים.
שדה השיבולים עבורי הוא סמל לכוחו של הטבע ולרוח האדם , גם אחרי שהטנקים עוברים ומשאירים אדמה פצועה, השיבולים שבות וצומחות, ומזכירות לנו שאפשר להאמין שוב באור ובשלום.
שמח מאוד שהשיר נגע בלבך. תודה על הקריאה ועל התגובה היפה. אני מקווה שהקשבת גם ללחן.
שבת רגועה, מיטיבה ומלאת אור גם לך. 

שמוליק

יפה ומרגש, אחרי המלחמה: הלב רוצה ומול הטנק הדוהר נצבת שיבולת זקופה ומלמדת אותנו לבחור בחיים ובתקווה. תודה רבה לך שמוליק יקר, המשך שבת טובה. לחן יפה. שנזכה לימים בלי מלחמות. אמן ואמן.

דני היקר,

תודה רבה על תגובתך המרגשת והמדויקת. ריגש אותי במיוחד האופן שבו ראית בשיבולת הזקופה, העומדת מול הטנק הדוהר, סמל לבחירה בחיים, בתקווה וביכולת לקום מחדש אחרי המלחמה. זה בדיוק הלב של השיר, גם כשהאדמה פצועה והאבק עוד באוויר, תמיד נשאר זרע קטן שמבקש לצמוח. הלוואי שנזכה באמת לימים של שקט, שלום ושדות פורחים, בלי טנקים ובלי מלחמות. אמן ואמן.

שבת טובה ומיטיבה לך, ותודה על המילים החמות ועל ההקשבה לשיר. 

שמוליק

שיר מאד מטפורי על תקווה לעתיד אחרי הרס המלחמה.

השדה כדמות-מראה לאפשרות לחיים אחרי ההרס והמוות, והשיבולת כסמל לחיים עצמם ולהתחדשות-לאחר ההרס והחורבן-גרעין החיים-שיבולת כסמל למזון ותחיה-מלבלב וצומח.

שיר תקווה בימים של אי וודאות ושל הרס תחומי וודאות רבים.

תודה שמוליק על שכתיבתך מביאה מזור ותקווה.

BeeBee יקרה,

תודה רבה על תגובתך העמוקה והרגישה. ריגש אותי במיוחד האופן שבו פירשת את השדה ואת השיבולת כדמויות של ממש, השדה כמראה לחיים שאפשר לבנות מחדש, והשיבולת כגרעין החיים, המזון, התחייה וההתחדשות לאחר החורבן. היטבת לגעת בלב השיר: דווקא מתוך האדמה הפצועה יכול לצמוח מחדש משהו ירוק, חי ומלא תקווה. בימים של אי־ודאות, אולי השירה היא אחת הדרכים לשמור על פיסה של אור ועל האמונה שהחיים חזקים מן ההרס. תודה על המילים היפות ועל המזור שהענקת לי בתגובתך. 

שבת מבורכת ושקטה.

שמוליק

במקום בו עברו הטנקים, נשרף הכל - ייבנה מגדל, שכונה חדשה עם רחובות רבים ועשין מכוניות שחור.

אריק היקר,

תודה על תגובתך. יש בה משהו ציני לכאורה, אבל דווקא מתוך הציניות שלך עולה מחשבה עמוקה על הדרך שבה החיים ממשיכים להיבנות גם אחרי שהטנקים עוברים והורסים. מהמקום השרוף יכולים לקום מגדלים, שכונות ורחובות ,אבל חשוב שנזכור שלא די לבנות בטון ואספלט. צריך לבנות גם חיים, תקווה, זיכרון ואנושיות. הלוואי שהבנייה שתבוא אחרי ההרס תהיה בנייה של שלום, ולא הכנה למלחמה הבאה. תודה שקראת והגבת, אריק יקר.

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

מותר להיות ציניקן גמור-אריק. אבל גם אם ייבנה מגדל-הוא יכיל חיים, ולא מוות! חיי משפחות, צחוק ילדים, ריח בישולים וקרקוש כלים! 

התקווה מגיעה בצורות שונות!

שיר תפילה

תקווה

תקומה 

לימים שיבואו

מי ייתן

ותתגשם זו המשאלה.

מרגש הנשלח ושולח את הקורא ישירות

לשביעי באוקטובר

אל ההרג וההרס ...

הלוואי ולא נדע עוד מלחמות

רק זהב שיבולים

אמן !!!

לשבוע מבשרעליזה.

עליזה יקרה,

תודה מעומק הלב על תגובה כל כך רגישה ומדויקת. 
מרגש שראית בשיר לא רק את ההרס שהטנקים הותירו בשדה, אלא גם את התפילה והתקווה שצומחות מתוכו.
הלוואי שאכן נזכה לימים שבהם שדות השיבולים יהיו חזקים מן השממה, והחיים, האהבה והשלום יגברו על המלחמה.
אמן גדול למשאלה שלך — שלא נדע עוד מלחמות, ורק זהב שיבולים ימלא את השדות.
תודה על המילים היפות ועל הלב שהבאת אל השיר.

שבוע טוב ושקט

שמוליק

תיאור נפלא, כל כך מרגשות המילים

המתארות מראות מלחמה ומולם -

שיבולת זהובה שצומחת מתוך השחור,

שדה שיבולים שומר בתוכו את החלום. 

כי, כמו שכתבת שמוליק ידידי,

גם אחרי הטנקים

עוד יגיע יום שלום.

נורית היקרה,
תודה  על תגובה כל כך רגישה ומדויקת. מרגשת  במיוחד הדרך שבה ראית בתוך מראות המלחמה את השיבולת הזהובה, הצומחת מתוך השחור ומסרבת לוותר על החיים. 

המילים שלך ממשיכות את רוח השיר ומעניקות לו עוד נדבך של תקווה , האמונה שגם אחרי הטנקים, האבק והכאב, השדה ישוב לפרוח והשחר יפציע.

תודה לך,  על שקראת לא רק את המילים, אלא גם את מה שנמצא ביניהן.
הלוואי שנזכה כולנו לראות במהרה את היום שעליו כתבת: יום של שלום. 

ושוב תודה על הבאת הציטוט לבמת הדיון.

שבוע טוב ושקט

שמוליק

משה יקר,

תודה רבה על תגובתך הרגישה והעמוקה. שמח שהשיר נגע בך. 
בעיניי, השיבולים הן סמל לתקווה שממשיכה לצמוח גם מתוך אדמה פצועה, ולבחירה שלנו בחיים ובשלום אחרי כל הכאב.

תודה שקראת והרגשת, ואני מקווה שגם הקשבת ללחן של השיר.

שבוע טוב ושקט

שמוליק

צביקה יקר, תודה על המילים וההבנה.
אכן, לפני שהשיבולים ישובו לצמוח, האדמה נאלצת לעבור כאב קשה. אני בוחר להאמין שהתקווה והשלום יצמחו מתוכה מחדש. שבוע טוב ושקט

שמוליק