חרדת נטישה

חרדת נטישה

פָּרַצְתְּ אֶל תּוֹךְ חַיָּי,
לְלֹא אַזְהָרָה
כְּאוֹתָה סוּפָה
שֶׁנּוֹצְרָה מֵאֵלֶיהָ.
 

וּמָשַׁכְתְּ אוֹתִי
אֶל עֵין הַסְּעָרָה שֶׁלָּךְ.

עָטַפְתְּ אֶת יְגוֹנֵךְ בִּיגוֹנִי
אֶת עִצְּבוֹנֵךְ בְּעִצְּבוֹנִי,

אֶת נִשְׁמָתֵךְ – בְּנִשְׁמָתִי.
וּכְשֵׁם שֶׁבָּאת,
כָּךְ הָלַכְתְּ – בִּסְעָרָה.

נוֹטֶשֶׁת אוֹתִי לְבַד,
בָּדָד, נִרְעַשׁ וְנִפְחַד.

מַמְתִּין בְּנֶפֶשׁ מֵצֵרָה,
לָךְ, הָעֲנִיָּה סֹעֲרָה.