צבעים

דינה יקרה,
סיפור צבעוני, יצירתי ומלא דמיון! 
לקחת שאלה פשוטה על צבעי העולם והפכת אותה למסע מופלא לכוכב אחר, שבו השמיים סגולים, העצים כתומים, הלימונים כחולים והשוקולד טורקיז. אהבתי במיוחד את הדמיון ההומוריסטי שלך לגוף עם "מגש של קרח" ואת היכולת להשתעשע ברעיון של עולם שבו חוקי הטבע מקבלים חופשה קטנה.

הסיפור כולו משדר חופש, שובבות ואופטימיות, ובעיניי יש בו גם אמירה יפה: לפעמים צריך רק להעז לדמיין עולם קצת אחר כדי לראות את העולם שלנו בצבעים חדשים.
והסיום שלך – "מישהו רוצה טרמפ?" – פשוט מקסים ומזמין להצטרף למסע. 

נהניתי מאוד לקרוא. המשיכי לצבוע לנו את הדמיון בצבעים שרק את יודעת לערבב. 

יום טוב ושקט

שמוליק

בכל הכבוד והתרגשות עם שיר חדש וביקורת חדשה הנצנצים זורחים מחדש

יש אגב מליון הסברים ל-למה שהעלית, אבל לשאול חייבים, תמיד.

כך, במחי מכחול את צובעת את הטבע בצבעים ססגוניים משלך. 

לפעמים צריך שינוי 

את תוהה למה אלוהים קבע את הצבעים כפי שהם. את כמהה לחיות בעולם אחר, עם צבעים אחרים. תודה רבה לך דינה היקרה, ערב טוב. יש בעיות קשות יותר מאשר הצבעים של העולם כמו עוני ומלחמות. 

איזה כיף 

איזה יופי של שיר צבעוני ואנרכי, שרוצה לשנות סדרי עולם וצבעי תבל! במיוחד התחברתי לגוף עם עמוד ומגש הקרח! גם אני רוצה כזה, לגרוס ממנו כל יום ולהתקרר מהחום המזוויע! וגם כובע רחב תיצורה וכחול!

כיף של שיר, דינה! 

איזה יופי שאת מזדהה ככ כיף לגרוס קרח 

אכן אלך על כל הקופה 

תודה רבה איזה כיף זה