זמן מחשבה

מקסים ומעורר מחשבה. השיר הקצר הזה נוגע בלב העניין של היצירה – הפער שבין התשוקה הבוערת והיצרית.. זו של שיר השירים, של שלמה ושולמית.. לבין האהבה העדינה, הרכה והיומיומית, שדווקא בגלל השקט שלה קשה יותר ללכוד אותה במילים.

ההתלבטות שבסוף השיר – האם לגעת בה או רק לשיר את סגולותיה – היא דילמה קלאסית של משוררים. לפעמים הניסיון להגדיר אהבה עדינה במילים עלול "להבהיל" אותה או לגרוע מהקסם השקט שלה.

תודה רבה לקסם שירתך.

אריק יקר,
שיר קטן במידותיו, אך גדול במה שהוא מעורר. אהבתי במיוחד את הבחירה לעמוד מול האהבה לא מתוך ידיעה מוחלטת, אלא מתוך היסוס, עדינות ושאלות. יש משהו יפה מאוד בכך שאתה מגייס את שלמה ושולמית כדי לדבר על תשוקה, ואז מודה בכנות: "אבל אהבה / כזו עדינה, רכה / בה לא נגעתי".

בעיניי, זה לב השיר , ההכרה שיש הבדל בין לכתוב על אהבה לבין באמת לגעת בה. והסיום, "זמן מחשבה", משאיר את הקורא בדיוק במקום שבו אתה נמצא: בין הרצון לגעת באהבה לבין הצורך להתבונן בה עוד קצת.

שיר רגיש, צנוע ומעורר מחשבה, שמוכיח שלפעמים דווקא ההיסוס הוא המקום שממנו נולדת השירה היפה ביותר. 

לילה טוב ושקט

שמוליק

בעבר - לכתוב על תשוקה ויצרים, יופי של דימויים תנ"כיים עזים 

בהווה - באותה אהבה רכה ועדינה לוקחים "זמן מחשבה"
יפה ובוקר מחבק

המבנה המעגלי (זמן מחשבה) - פותח וסוגר את השיר. המסגור יוצר תחושה של השתהות: בפתיחה זה הזמן שבו אתה כמשורר מביט לאחור על יצירתך ומגלה בה "חור" או חסך "מוזר". בסיום, לאחר העלאת השאלה השיר חוזר אל זמן מחשבה אך אינו מכריע והשאלה נותרת פתוחה. 

התשוקה המיוצגת על-ידי שלמה ושולמית משיר השירים, אליה כבר גייסת מילים בעבר, אך באהבה האינטימית, שקטה לא נגעת - אולי משום שקשה ללכוד אותה במילים מבלי ליפול לקלישאות. מעניינת בחירת המילים: "גייסתי" כשזה נוגע לתשוקה, מילה נוקשה יותר. בעוד בכל הנוגע לאהבה המילים רכות: אגע, רכה, נגעתי. כך בזהירות ואפילו במעין הדרת קודש שכזו.