כשאני אף נכנס או יוצא מרכב ההסעה

אתה מתאר את התלות המוחלטת במטפל לאורך כל שעות היממה, את תחושת חוסר האונים והפחד התמידי מנפילה או ממצוקה פתאומית,
ואת הצורך בליווי צמוד אפילו בפעולות יומיומיות פשוטות, כמו כניסה ויציאה מרכב.

תשמור על עצמך - לימים טובים 

דני היקר,

שירך נוגע ללב מאוד. אתה מצליח לתאר בפשטות ובכנות את התלות בזולת ואת חוסר הוודאות שמלווה כל צעד, ובמיוחד את הרגעים היומיומיים שנראים לאחרים מובנים מאליהם. בעיניי, דמותו של המטפל הצמוד אליך מקבלת כאן משמעות עמוקה – לא רק מי שעוזר פיזית, אלא מי שמעניק תחושת ביטחון ברגעים של חשש. מאחל לך שתמיד יהיו סביבך ידיים מושטות, אנשים טובים וסבלניים, ובעיקר הרבה כוח וביטחון בכל יציאה ובכל חזרה.

יום טוב ושקט - ושנת לימודים פוריה ומוצלחת

שמוליק

דני יקר ואהוב

שיר כואב שוררת.

לא נעים להיות תלוי באדם אחר

אך כאשר אין ברירה הכל ניסבל

מאחלת לך שפע בריאות

שנה טובה ומאושרת

וכל הטוב בעולם

ממני באהבה  מכל הלב

מרים

מעניינת הדרך בה בחרת לשתף אותנו במצבך הפיזי. אין כאן "התבכיינות" חלילה אלא תיאור מצב. התלות שלך באחרים, והזהירות בה יש לנקוט כדי שלא תאבד את שיווי המשקל. אני חשתי שיש כאן השלמה מחד, ויש לך על מי לסמוך מאידך. וזה מרגיע.