סיפורים

מסלולי חיים

מסלולי חיים

אצל אלישע החיים נעו במסלולים הרגילים. עד אותו היום בו נדרש להתייצב בפני מנהל המשרד בו עבד, להסביר מדוע וגם איך ולשם מה הסכים להעלות לרשת צילומים שלו מהמשרד.

ולא שתגידו לעצמכם, זה משרד חשאי, זה משרד מפואר, זה משרד של אישיות שלא רוצה שידעו עליה. מה פתאום?!.

משרד טיפוסי במגדל תל אביבי טיפוסי בקומה ה- 30. משרד של חברת עורכי דין ורואי חשבון. ומה כבר היה באותו משרד?

שלושה שולחנות מאיקאה, שלושה צגי מחשב, שלושה כסאות ארגונומיים, שהאמת, עלו די הרבה כסף, אבל חסכו לחברה הרבה יותר. מה עוד היה שם, חלון מהתקרה לרצפה, כמה עציצים ליד החלון, תאורת ניאון לבנה ומכאיבה לעיניים, ליד הדלת האוטומטית היתה תמונה של בעלי החברה.

הוא עמד כפוף ראש ושפל רוח מול מנהלת משאבי אנוש. זו זקרה ציפורן אדומה מולו ואמרה לו:

"גילית סודות של החברה! אנחנו לא יכולים לעבור על זה לסדר היום. אתה יודע לכמה הפסדים גרמת לנו?!"

אלישע התבלבל לגמרי.

הציפורן האדומה נקשה על מקלדת, על מסך מולו הוא ראה את התמונה, את אחד מצגי המחשב, שבו הופיע סוד מסחרי, כלכלי. הוא הבין את גודל האסון. אשמה גדולה עלתה בו.

הדרך החוצה מהחברה היתה קצרצרה. ואלישע תעה בין מסלולי חייו הרגילים, ופגש מסלולי חיים אחרים.

באחד ממסלולים אלה פגש גבר צעיר בפאב זול בדרומה של עיר. כדרכם של שיכורים החלו לדבר ולקשקש וסיפרו זה לזה צרותיהם. אלישע הבין שהגבר אתו הוא משוחח אף עני ומסכן ממנו, והזמין אותו לישון אצלו.

מסלול ישר אל סמים, אל פשע, אל אלימות סלל לעצמו אלישע. כך הוא פגש איזה בוס פשע שקלט שאלישע רואה חשבון, והחליט שיש בידו קלף מנצח להלבנת הון. השתנה מסלול החיים של אלישע שוב. הבוס שלח אותו לגמילה, הושיב אותו במשרד תל אביבי, טיפוסי, במגדל טיפוסי בקומה 31.

חיים נקיים מסמים, חיים מלאי רמאות ונוכלות, מוגנים מאלימות.

והנה שוב נדרש להתייצב במשרד מנהל המשרד. שם ישב גבר די מפחיד, שאמר לאלישע:

"אני יודע מאיפה באת. אני גם יודע לאן אתה הולך, אם לא תקשיב לי טוב"

אלישע כפוף ראש ושפל רוח מקשיב, שומע ומבין. לא היתה הרבה סכנה בהצעה, היתה הבטחה לחירות כלשהי.

חצי שנה אחר כך שוב נפרעו מסלולי חייו

אלישע עלה על מטוס שלקחו רחוק. אל עיירה אמריקאית אי שם, הוא לא יודע, גם אני לא יודע באיזו מדינה, את שם העיירה הוא יודע. את שמו החדש הוא יודע.

שם די מהר מצא עבודה במשרד טיפוסי במגדל טיפוסי בקומה 32.

 

תגובות

שמואל כהן / סיפור מסקרן, קצת אפל, ובעיקר כזה שגורם לחשוב על הבחירות שאנחנו עושים ועל הדרכים שהחיים מובילים אותנו בהן. / 03/09/2026 16:00