שיר השבוע - הרהורים בימים שהאמת מסתתרת

נורית יקרה,

זהו שיר מטלטל וכואב מאוד, דווקא משום שהוא מביט במציאות דרך עיניו התמימות של ילד שאינו מצליח להבין כיצד תפילה, בית כנסת, טלית וסידור יכולים להיפגש עם ירי, דם ומוות. הניגוד הזה בין שירת הילדים לבין זעקות המלחמה יוצר עוצמה גדולה.

השאלות החוזרות של הילד : „אז למה כולם צועקים”, „ולמה יורים”, „איפה אלהים”  הן אולי השאלות הקשות ביותר שאפשר לשאול, משום שאין להן תשובה שתוכל באמת לנחם.

והסיום, „אבל אין אלוהים”, נשמע לא רק כקביעה אלא כזעקה של אדם שאיבד את היכולת להבין ולמצוא משמעות מול כל כך הרבה כאב.

כתבת שיר אמיץ, נוקב ומעורר מחשבה, שמצליח להפוך את הזוועה הגדולה לשאלות פשוטות של ילד , ובכך דווקא להעצים אותה. שיר שבוע ראוי מאוד.

שנה טובה מבורכת ושקטה

שמוליק

תודה שמוליק, ידידי  היקר, תודה על דבריך שריגשו אותי.

אתה ראית אותי, אתה שמעת את זעקתי בין המילים.

אכן, עייפנו כאן ממלחמות. 

חשבתי שאחרי מלחמת יום כיפור, יבוא השקט לארץ שלנו.

עד מתי יבכו הורים על ילדים שנפלו

תבכנה נשים על בעלים וילדים על אבות שלא ישובו לביתם...

נקווה שהערב, כשנטבול תפוח בדבש ונברך לשנה טובה ומתוקה,

תתגשם הברכה.

שנה טובה, שמולי ידידי, שנה טובה לך ולכל יקיריך.

מלחמת יום הכיפורים, 7 באוקטובר שמחת תורה. החגים מהולים אצלנו במלחמות והמדינה הזו עדיין לא זוכה לרוגע ולשלווה. לא בכדי הילד מלאה תמיהה על הקורות סביבו ומייחל לשנה אחרת לגמרי. 

אכן גלי יקרה שלי, זיכרון מלחמות לא מרפה,

כשהתיישבתי לכתוב, לבקשתך, משהו לימים אלו...

פרצה מתוכי זעקה, זעקה אמיתית. 

זכרונות מהמלחמות שהיו, צצו ועלו וטלטלו אותי.

מתי, מתי יבואו ימים אחרים, ימים רגועים.

ימים של שמחה ושל רוגע ושל שלווה.

ואולי הערב, כשנטבול תפוח בדבש, ונברך בשנה טובה ומתוקה -

הברכה הזו תתגשם...

אמן.

.

נוריתי יקירתי. נוריתי היחידה. 

הרהורים בימים שהאמת מסתתרת. 

הילד שלא מבין. כיצד יבין?

והתאריכים - כפי שציינה גלי בתגובתה.

תודה רבה-גדולה על שירך, נוריתי יקירתי. 

שנה טובה ומיטיבה לך, לכם, ליקירייך. 

שלך כל עוד, <לב>

רבקה הקטנה

---

תודה, תודה על המילים המבינות.

אכן, עייפתי ממלחמות, אחרי מלחמת יום כיפור חשבתי שדי...

כבר מלאה כוס המלחמות שלי.

ובכל זאת אני מקווה ש...

שתהייה השנה הבאה, שנה של שקט, שנה של בריאות טובה, 

שנה של רוגע ושל תקווה.

מחבקת אותך רבקתי האהובה, חיבוק גדול וחם לשנה החדשה

ובערב, ליד שולחן החג, ארים איתך כוסית וגם אתן לך נשיקה על לחי. 

נורית יקרה

תודה שחלקת עמנו את הגיגיך ומחשבותיך הכואבות בערב השנה החדשה.

ולו תהא זו שנה טובה יותר, בטוחה יותר, אוהבת יותר.

לך ולשלך.

תודה על מילים מבינות , 

אני עייפתי ממלחמות, די, אני זועקת.

ובערב ראש השנה אני מייחלת ש,

שתהיה השנה החדשה שקטה ורגועה.

שנדע ימים טובים יותר,

מטלטל: לנוכח המצב הביטחוני הלא יציב בארצנו את זועקת איפה אלוהים. ואין אלוהים. תודה רבה לך נורית היקרה, שנה טובה, בריאות, אושר והמשך יצירה. שלא תדעי עוד צער. שנדע ימים טובים.

תודה דני ידידי על דבריך,

אתה יודע, אתה מבין את הזעקה שלי.

די, עייפנו ממלחמות.

שתהיה השנה החדשה, שנה של שקט ושלווה.

שנה טובה, דני ידידי היקר, שנה עם בריאות טובה יותר, שנה שתמתיק קצת את הימים.

כמי שביום כיפור אי אז הבין לעומקו של דבר את "היעדר קדושה" או "היעדר ייחודיות" בספירת הזמן האנושי אינני יכול שלא לראות את המתח בין הרצון מבוסס האמונה לבין המציאות הריקה מכל אל, קדושה או תקווה שאיננה תלויה באדם.

תודה אריק על דבריך, אנחנו נמצאים במציאות כל כך קשה.

חשבנו שאחרי יום כיפור, אחרי המלחמה הנוראה ההיא, לא תהיינה עוד מלחמות

אבל...

המציאות טפחה על פנינו. אני מודה, עייפתי ממלחמות

וקשים האבדנים. ביום כיפור, במלחמה ההיא, איבדתי את אחי היחיד, אז

מותר לי לזעוק - די!!!!!

ואולי כבר תגיע השנה החדשה והיא תהייה טובה והשלום יכנס בפתחה.

לצעוק תמיד מותר.

עצוב וכואב, והשנים שחולפות לא מכהות את כאב האובדן.

הרשה לי לשלוח לך חיבוק.

 השיר שלך פשוט השאיר אותי בלי נשימה. הכתיבה שלך כל כך עוצמתית, חדה וכואבת. הניגוד הזה שייצרת בין התמימות של הילד
והשירים של ראש השנה לבין המציאות המדממת והנוראה – הוא פשוט מצמרר ומדויק להכאיב.
הזעקה שלך בסוף השיר היא הזעקה של כולנו כבר שלוש שנים ארוכות.
תודה שנתת מילים לכאב הבלתי נתפס הזה. שולחת לך חיבוק ענק, הלוואי שהימים האלה כבר ישתנו.

שנה טובה

אביה יקרה ואהובה, אני מצטרפת לבקשה הזו שלך.

ותודה, תודה לך על דבריך המרגשים.

תודה שאת מרגישה את המילים שכתבתי, הן נכתבו בדם לבי

ופרצו בצעקה מתוכו.

מי יתן והשנה שבאה עלינו, תביא איתה סוף  סוף שקט למדינה.

שיבוא סוף למלחמה הזו שבאה עלינו

ויבוא גם סוף למלחמה שבתוכנו.

שנה טובה.

אכן, מציאות כואבת וקשה להבנה. נתפלל ונקווה לימים טובים יותר. שיר חזק 

אכן, זה כל שנותר לנו לעשות.

נקווה שתפילתנו זו תתקבל...

שנה טובה.