מי יתן

הסוגייה של "היות קורבן הבנים מוצדק" עובר בראשי יותר מפעם.

חס וחלילה מלהצדיק את נפילת החללים. אבל, משהם כבר נפלו, לפחות שאנחנו נהיה טובים במידה כזאת, שקורבנם לא היה לשוא

המשפט הזה צמרר אותי. הלוואי ונגיע ליום שזה בכלל לא יהיה חלק ממציאות חיינו. השכול והאובדן מלווים לכל החיים ולא נותנים מנוח. 

ואם אתייחס לשאלה כשלעצמה, נדמה לי שאנחנו כרגע לא ראויים כלל. הפילוג והשסע בתוכנו מטריד מאוד את מנוחתי.

אך תמיד כישראלית גאה אני מותירה מקום לתקווה ולא רואה את קץ המדינה הזו (כמו אחדים מהסובבים אותי). עם ישראל חי!

רחמים יקר,

טוב לראות אותך כאן. תכתוב יותר ותהיה מעורב - יהיה לך כיף אני מבטיחה לך.

מאחלת לך ולשוש שנה טובה ומוצלחת, שנה של בריאות ושמחה.

באהבה רבה-גלי 

גלי יקרה, תודה רבה.
אכן, עלינו להתאמץ מאוד כדי שנהיה ראויים

תודה רבה

רחמים היקר,

שירך "מי ייתן" הוא תפילה מרגשת וכנה לשנה של תקווה, ריפוי ואחדות. המילים נוגעות בלב, במיוחד במשאלה המסיימת: "איש את אחיו נֹאהב."
מי ייתן וכל משאלותיך היפות יתגשמו, ונזכה כולנו לשנה טובה, שקטה ומבורכת. 

גמר חתימה טובה

שמוליק

תודה רבה שמוליק יקר. אמן וגמר חתימה טובה

איזו כתיבה מרגשת ומלאת משמעות. הצלחת לנסח בצורה כל כך רגישה ויפה את מה שכולנו מרגישים ומאחלים בלב. הדימוי של החיטה שצומחת שוב לצד החיבוק של ההורים והאחדות בסוף פשוט נוגע בנשמה. מילים חשובות כל כך

תודה רבה, עושה לי טוב ההזדהות

מסכימה עם אריק שהשיר קשה ומעלה שאלות רבות. והתפילה מרגשת.

.

מודה ומתוודה: 

שיר-תפילה קשה לי מאוד-מאוד. 

מה שלא מונע ממני להעריך אותו כאמיתי,

כֵּנֶה, להודות לך עליו. 

רבקה

---