אט אט טיפס פטר בשארית כוחותיו בעקבות השלט הדהוי האומר לדר' אלקס רופא מומחה-קומה ג'.
החדר הקטן היה דחוס באנשים עייפים מטרדות היום וחיכו לתורם. מספר זוגות עינים התרוממו לסרוק את ה"עניין" החדש שהצטרף לרשימת הממתינים.
" מר פטר, פנה אליו הרופא, כמה זמן אתה סובל מ..." שאל והישיר מבט חודר לעברו. לאחר בדיקה קצרה, נאנח ד"ר אלכס והתפנה לכתוב את הדו"ח.
האיש כבן 70. נראה שיודע את המלאכה ואיבחן אלפי אנשים בחייו. התכופף בקפידה והוציא מהמגירה באופן מסודר שני דפי פירמה טריים עם נייר קופי
מקופל ביניהם והחל לכתוב בכתב מסודר ומרגיז את הדוח. סוף סוף קיבל פטר, את הדיאגנוזה לו ציפה ואבן נגולה מעל ליבו. לרגע העריץ את האיש.
מרוצה כלשהוא, יצא מהבניין, חצה את הכביש הסואן ועבר לצדו השני.
רץ לטלפון הצבורי הקרוב, לבשר למשפחתו על התגלית
המרעישה.. אין לי א' .. יש לי רק ב'..
למחרת האיש ביום חופש, ומוצא את דרכי לחנות ספרים וחוברות משומשות החביבה עליו. עוד הוא מעלעל בחוברות ציורים מסוגננת מחו"ל, עיניו נתקלות בעבודות יוצאות דופן שמשכו את עיניו, של ציירת צרפתיה בשם הלנה. הוא
נעצר ובוחן את עבודותיה ומסכם עם עצמו שזה בדיוק הסגנון שמצליח
לדבר אליו. בשולי הכתבה, גם צלום קטן של פניה. אומר לעצמו:" אין ספק , גם אשה מיוחדת" .
פטר שואט ליציאה מהחניון, הצמגים חורקים בסבובים...מעביר למהלך ראשון בעליה, מאט טיפה ומסמן שלום סטנדרטי לשוער ביציאה מחניון הכולבו,
רוטן קמעה ומנסה להשתלב בתנועה תוך פניה חזרה לביתו. על מושב
מכוניתו בצד ימין מונחת החוברת האמנות שזה עתה רכש. תוך כדי נהיגה
החליט שהוא חייב למצוא את האתר שלה באינטרנט ולהתרשם מעבודות מעודכנות שלה. זה יכול להיות אדיר. אולי גם ימצא את המייל שלה??
והנה, מפלאי האינטרנט, האתר נמצא ובתחתיתו גם המייל הישיר של הגברת.
פטר נאנח והיה מרוצה מעצמו, זה הזמן לחגוג עם איזה כוס קפה טוב
ולרוץ חזרה ולנסח לציירת מייל נחמד. ואוו – איזה יום!
"....בכבוד רב, ומעריץ את עבודתיך הנפלאות... עבדך הנאמן פטר יונאש. בודפשט."
והנה ביום שלמחרת, בסוף יום גדוש פעילות, וללא התראה מוקדמת,
מצפה לפטר הודעת מייל על צג המחשב - תשובה מהאמנית הצרפתיה.
פטר מנסח מיד מייל תשובה מנומס בו הוא מודה לה על נכונותה
לענות לו, הרי מי הוא בכלל?.... ומאד מעריך את הפניה,והגברת,
שואלת היא במייל הבא שאלות על מקום מגוריו, על עיסוקי.בקיצור,
הכל מעניין אותה.
מעודד מהתשובה הלא צפויה ומרוגש מהענין החדש
שנפל בחיקו. והציירת בשלה, מרעיפה עליו מחמאות ומציינת שיש
לו ממש סיכוי להפוך לאמן מן השורה.
ומכאן, קצב הפינג פונג של המיילים הנשלחים והחוזרים בין פטר והאמנית
הלנה, קיבל תאוצה והאיש שלנו היה ממש מרוצה מהקשר
הנחמד הזה. אומר לעצמו.."מי יודע לאן זה יוביל"?
וכך התנהלו להם הדברים, במהלך החודש הקרוב סיפרה לו
הציירת הלנה, על חייה, על גירושיה מבעלה, סוכן יאכטות צרפתי שלא יכול היה לשאת את אהבתה לאמנות וקינא לעיסוקה. חייהם הפכו לסיוט מתמשך, עד שהגיע היום בו קיבלה החלטה אמיצה להפרד ממנו. הלנה עברה לגור בעיירה נידחת למרגלות האלפים. עיירה קטנה בת 25 משפחות שעיקר עיסוקה בהפעלת אתר גלישת סקי בחורף. בכפר פאב מרכזי בו כולם נפגשים מדי ערב. הלנה גם ציירה ציורי קיר על כל קירות הפאב, ומעת לעת גם אוהבת לתת יד במטבח המקומי. חלק גדול מהגברים עורגים סביבה, אך לדבריה הדבר האחרון שהיא מחפשת זה "קאובויי" גס רוח מקומי.
פטר היה משולהב ולחץ על הלנה, לקבל צילומים שלה באמצעות המייל. היא סירבה בטענות שונות אך לבסוף ניאותה לשלוח צילום אחד בלבד.
בצילום הגברת נשענת על מרפסת עם נוף מרהיב ברקע. פטר ציפה ליותר אך החליט שימתין בסבלנות עד שהיא תשתחרר יותר.
במהלך הזמן סיפרה עוד, שהיא חיה לבד אזור מיוער עם שכנים מרוחקים.
מציירת עבור גלריה בעיר הקרובה ומתפרנסת בעיקר מציורי פורטרטים לפי הזמנות. הקשר ביניהם הלך והתהדק. לגברת מכונית קטנה. בחורף מספרת, מגיעים איילים עד פתח ביתה ומכרסמים את הגינה, היא יורה בהם ברובה מיוחד, המשגר חצי הטרדה ומסלק אותם מאזור הגינה.
כמה מעניין!
החלפת המיילים הפכה להיות עניין של שגרה יומית. פטר והלנה החליטו לעבור למערכת צ'אט יותר נוחה והחלו להתפתח שיחות של ממש. כאיש נשוי,
פטר זיהה די מהר שקיימת פה בעיה ושהוא פולש די מהר לאזור בו יהיה חייב להקפיד ולשמור על גבולות. הלנה לחצה לקבל מידע יותר ויותר אישי ופטר
הרגיש שהוא מאבד שליטה ונסחף למקום אחר.
בה בעת, החריפו הבעיות הרפואיות של פטר והרופא העלה באופן
משמעותי את המינון התרופה אותה נטל. תחום המינון החדש היה משול
לנטילת סם לכל דבר. פטר תיפקד כבר תקופה ארוכה תחת הזיות כבדות עקב התרופה.
למשל, פטר נהג להתעורר בבוקר מוקדם, יושב במרפסת ביתו ,ולנגד עיניו היה נפער חלון נוסף עם כוכבים לבנים מרצדים מסביב, ולתוך החלון נשאב שובל של כוכבים בכל צבעי הקשת. כל שובל היה רעיון עסקי חדש.
פטר היה משולהב מהיכולות ה"חדשות" שלו.
הקשר עם הציירת עבר לפסים אינטימיים, ובמשך הזמן פטר נאלץ למצוא
את כל הסיבות האפשריות מדוע אינו בא למיטה בערב , היה חייב לפתח שיטה לניהול שקרים קטנים – שהחלו להכביד מיום ליום. הגלישה לפסים אינטימיים עם הלנה עשתה לו טוב.
הנושאים הפכו להיות יותר מאישיים. פטר היה משולהב ומפוחד כאחד,
והיה בלחץ מתמיד שמא הדברים יתגלו. השיחות באינטרנט החל להתלהט.
בערב מסויים הדברים הגיעו לשיא, בו החמיא לה ואף הבטיח להלנה הבטחות שאין להם כיסוי, והיא בקצה השני מתמוגגת לה. מצאה את גבר חלומותיה.
המיילים עפו להם, הלוך וחזור, הלוך וחזור, עד שלפתע, באחד המסרים מעד,
ואמר דבר מיותר ופוגע. היא השתתקה, נפגעה קשות והקשר נותק...
פטר נלחץ! לא ידע כיצד להתמודד עם המצב החדש. הרגיש נטוש ומבוהל.
והציירת בשלה. לא נשארה חייבת ושלחה לו מייל בו היא מודיעה
על ניתוק הקשר, מאשימה אותו נחרצות בהתנהגות גסה ויותר מכל מכנה
אותו .. נבל שפל. זו היתה פגיעה קשה שפטר לא הסכים ולא היה מסוגל
להתמודד אתה.
כמו כן חשש שהגברת לא תעבור על האירוע הפוגע לסדר היום ומשהו רע עלול לקרות.
זו היתה תקופה בה עמדו הוא ואשתו לפני נסיעה לנופש באיטליה. לפתע העתיד הצפוי, וההסתבכות עם הלנה, נראתה ככתם שחור ומאיים. כמובן שהיה מבוהל מנקמת הגברת והנושא לא הרפה ממנו לשניה. כל הבעיה קיבלה מימדים גדולים מהמציאות , ובמיוחד עקב התרופות הקשות שקיבל להטבת מצבו הרפואי.
פטר צפה שחורות והיה משוכנע שהפרשיה הזו התגלגלה דרך השלטונות והמשטרה המקומית בשדה התעופה מצפה לו ובידה כל הפרטים
הרלוונטים לטיסה שלו -ומכאן הדרך למעצר קצרה.
ההתלבטויות הלכו והחמירו והמחזר המאוכזב החל לשקול
באם לספר לאשתו ולהיחשף. אמר לעצמו שבמידה ונגזר עליו להיענש,
יצטרך לשלם את המחיר. אין מנוס.
החלה האריזה. פטר היה מודאג ואף במקרה אחד ניסה לרמוז לאשתו שהנסיעה הזו אינה מתאימה לו כרגע. אבל, אין ביטולים. הם אורזים ונוסעים!.
המונית כבר צופרת בפינת הרחוב. אשתו מאיצה בו והם נועלים את הבית ,
מנתקים את החשמלים ורצים מתנפשים לעבר המונית.. מוחו של פטר
לא עצר לשניה והטרדות הטריפו אות מוחו.
"אין מוצא מהסבך הזה?.. מה ניתן לעשות ?"
במהלך הטיסה הלילית ישב פטר עגום וכל שמחת הנסיעה פגה.
תוך שעה וחצי של טיסה
נגעו גלגלי המטוס במסלולי שדה התעופה ברומא. השעה חצות וחצי.
פטר מביט מהר החוצה לחלל החשוך בנסיון לזהות מה קורה.
הוא נחרד! ברקע מכוניות משטרה רבות עומדים עם הפנסים המהבהבים
בצבעי אימה. מוחו עבד בקצב רצחני. האם זו ההזדמנות
האחרונה לגלות לאשתו? ובכך לנסות לטכס עצה מה לעושת.. ולצאת מהסבך?
עוד הוא חושב והם נדחקים לבקורת הדרכונים.
פטר סרק את דוכני הבידוק של השוטרים. בכל עמדה ניצבו שני שוטרים
חמורי סבר ופקיד מכס. תגבור כפול ?? באחד הדלפקים היה גם כלב גישוש עצבני. זהו! אמר לעצמו, "אלו רגעי החופש האחרונים לפני שאושלך לכלא."
" לכמה ימים באתם?" שאל הפקיד חמור הסבר... אשתו של פטר ענתה
קצרות לפקיד. פטר שתק וקפא על מקומו.
שקט ודממה באולם הנוסעים .ופטר בשלו, ממתין בהכנעה להופעת השוטרים שיוציאו אותו מהאולם ויבילו אותו לחקירה ראשונית.
הטבעת החותמת הכבדה על הדרכון נחתה כל פעם כ"בום" אדיר באולם הנוסעים..."בילוי נעים" אומר הפקיד ומסמן באדיבות לפטר ואשתו לעבור ..
אבן נגולה מעל ליבו... "מי אמר שאין מזל בחיים?" פטר. אסף את התיקים הכבדים על כתפיו החלשות, דחף את הדרכונים לכיס מעילו והחל פוסע לכוון היציאה. לפתע.. אדוני" ! תואיל לחזור רגע! שמע פטר את השוטר גדול המידות והמשופם שזה עתה שחרר אותם. האיש החוויר, כל הדם ירד לרגליים, והבין שגורלו נחרץ. מזל יש רק בסרטים...!
פטר פנה לאחור בתנועה איטית, הוריד את כל משא התיקים מכתפיו
וחיכה לגורלו. השוטר התקרב ונעמד מולו בגודל טבעי הושיט את ידו לעברו : אדוני... האם זו לא מצלמה שלך? נדמה לי ששכחת אותה על הדלפק!
שיהיה לך בילוי נעים..
פטר ההמום לא היסס, הסתובב ויצא את האולם במהירות לעבר החופשה...
