מה יש לעשות?

נורית יקרה,

תודה ששיתפת את הציטוט הנפלא והמעורר מחשבה הזה של אוסקר ויילד. האבחנה שלו נוגעת בעצב חשוף של השגרה והחיים המודרניים, ומעלה שאלה שראויה להתבוננות עמוקה: מה באמת הופך "קיום" ל"חיים"?

לדעתי, המעבר מסתם קיום לחיים מלאים ומשמעותיים אינו דורש בהכרח צעדים דרמטיים או שינויים מקצה לקצה. לעיתים קרובות, הסוד טמון באיכות שבה אנו חווים את היומיום:

1. סקרנות ולמידה מתמדת: קיום הופך לחיים כשאנחנו מפסיקים לנוע על "טייס אוטומטי". כששומרים על סקרנות, לומדים תחום חדש, מעמיקים בנושא שמרתק אותנו או פותחים את הראש לרעיונות חדשים – העולם נפתח מחדש.

2. יצירה ועשייה: היכולת להוציא משהו מעצמנו אל העולם  בין אם מדובר בכתיבה, ציור, אומנות, בניה או כל צורה אחרת של ביטוי אישי,  מעניקה לחוויית החיים עומק וחותם ייחודי.

3. קשרים אנושיים וקשיבות: להתקיים פירושו לפגוש אנשים; לחיות פירושו להיות נוכח באמת במפגש איתם. השקעה ביחסים קרובים, הקשבה כנה, ושיתוף מהלב הופכים את המסע המשותף לעשיר ומלא משמעות.

4. עשייה למען האחר והשפעה: מציאת משמעות מעבר לעצמנו  דרך נתינה, חינוך, עזרה או השראה לאחרים  מטביעה חותם שהופך את הקיום שלנו לבעל ערך מוסף עבור הסביבה.

5. נוכחות ברגע והערכת הקיים: לשים לב לפרטים הקטנים של היומיום , ליופי של הטבע, לנגינה של מוזיקה טובה, לשיחה נינוחה. החיים מתרחשים בהווה, וככל שאנו נוכחים בו יותר, כך אנו פחות "מתקיימים" ויותר "חיים".

שאלתך מזכירה לכולנו לעצור לרגע את מירוץ היומיום ולהתבונן פנימה.

בברכת חג סוכות שמח ושקט

שמוליק

אכן שמוליק, זה מה שעלינו לעשות. 

וכל כך נכון ציינת את הדרכים שבהן עלינו לבחור כדי לחיות, באמת לחיות.

יצירה היא דרך נפלאה למלא את החיים בתוכן, גם לעזור לאחר, לראות אותו.

וללמוד, כל זמן שלומדים ממלאים את החיים בתוכן חיובי.

תודה שמוליק על תגובתך המפורטת והכל כך נכונה.

שבת שלום וחג שמח.

למצות. לחיות בכאן ובעכשיו. ולא להפסיק ליצור לרגע.

חג שמח נוריתוש שלי .

אכן גלי יקרה, זו הדרך לחיות - באמת לחיות,

צריך להסתכל, באמת להסתכל ולראות את העולם, לחוות אותו, כמו -

לעבור ליד שחף, ולא להמשיך אלא לראות אותו ואז לצייר אותו.

שבת שלום וחג שמח.

צריך לעצור, לשאול ואז -

להמתין לתשובה ולהקשיב לה ולהפנים.

שבת שלום וחג שמח.

צריכים להינות מהחיים, לחיות אותם, להרגיש את החיים. ליצור. זה הרבה יותר מאשר להתקיים. תודה רבה לך נורית היקרה, חג שמח.

אתה כל כך צודק, דני ידידי.

זה כל כך חשוב להרגיש את החיים. והיצירה, היא שנותנת טעם לחיים.

אז המשך דני גם ליצור וגם לחוש את דופק החיים ולא רק

להתקיים.

חג שמח.