ינון

אדם יכול לחשוב כי הוא חי את החיים אבל יש מי שיחשוב אחרת ולהפך. זה דבר שקורה במציאות. כל אחד רואה את זה בצורה אחרת לחיות את החיים. תודה רבה לך אריק, ערב טוב. 

סיפור עם מוסר השכל : היופי הוא בעיני המתבונן. גם החיים!

אריק יקר,

סיפור קצר, חד ומדויק, שמצליח בכמה שורות לפתוח שאלה גדולה: מה ההבדל בין לחיות לבין להתקיים? ינון גדל לכאורה בתוך שפע של אהבה ומשאבים, אך נשאר "הרחבה של אמו" — ורק ברגע המוות הוא נדרש להגדיר את חייו בעצמו.

והסיום נהדר דווקא משום שהוא משאיר סדק של ספק: האל  שואל את המת  אם אי פעם חי, והתגובה "כן" הופכת את כל הסיפור. אולי ינון, למרות הכול, מצא בתוכו רגע אחד שהיה באמת שלו.

קצר , מצמרר ונוגע.

חג שמח 

שמוליק

הכול בעיני המתבונן.  

באחת התגובות שלי לאחד השירים בנושא שאלתי: מה זה לחיות ב-השוואה ל-להתקיים?

.

... אני בבעיה. 

והבעיה היא המשפט "עם מותו שאלו האל 

המת:"

קודמיי מבינים ש-"האל שאל את המת" -

בעוד אני מבינה שהאל עצמו מת, והאל המת

שאל את ינון: "החיית אי פעם?"

מכל מקום: 

אם הבנתי נכון, ההיגיון הסיפורי אומר: כן - 

למרות עמדותו של המסַפר.

תודה רבה, אריק - ואתך הסליחה. 

רבקה

---

האל המת. ממש כמאמר ניטשה.

.

אכן.

קראתי עוד בספרדית את המשפט ב-"המדע

העליז" (שם הספר בעברית), בתוך אנקדוטה-

סיפור בספר שלו. 

תודה שוב, אריק. 

רבקה

---