מן הלא-מודע אל המודע

אחד העקרונות המשמעותיים בתיאוריה של יונג. תודה שהבאת זאת אלינו נוריתוש שלי. 

כל כך פשוט וכל כך לא פשוט.

ובעצם, צריך רק לעצור לרגע, להסתכל (באמת להסתכל) פנימה, אל תוך תוכנו

ולראות.

ולא רק לראות אלא גם להחליט איך לפעול.

ובמילה אחת פשוט - לחיות, באמת לחיות, זוהי כל התורה כולה.

כל שצריך זה לקחת שנורקל ולצלול את תוך תוכנו.

שבת שלום וחג שמח גלי יקרה שלי.

נורית יקרה,

זהו ציטוט עמוק שמזמין אותנו להתבונן פנימה, אל המקומות שפועלים בתוכנו מבלי שתמיד נהיה מודעים להם. פעמים רבות אנחנו קוראים למה שקורה לנו "גורל", אך אולי חלק ממנו הוא דפוסים, פחדים, זיכרונות והרגלים שלא עצרנו עדיין להכיר בהם.

ברגע שאדם מעז להביא את הלא־מודע אל אור המודעות, נפתחת בפניו אפשרות לבחור אחרת. הוא כבר אינו רק מגיב למה שמנהל אותו מבפנים, אלא יכול להבין, לשנות ולהיות שותף פעיל בעיצוב דרכו.

בעיניי, כוחו של המשפט הוא בתזכורת הפשוטה: מודעות אינה מבטלת את העבר, אבל היא יכולה להעניק לנו חופש לבחור את הצעד הבא.

בהחלט ראוי הציטוט להתייחסות בצורת שיר.

חג שמח וסופ"ש רגוע ושקט

שמוליק

זו אכן המטרה שלנו בחיים, וכך צריך לפעול כדי לשלוט בהם.

לא לנפנף הכל במילים, זה הגורל, אין מה לעשות...

יש מה לעשות. יש להסתכל אל החיים סביבנו ואל

החיים שבתוכנו. לנתח אותם לדעת לשלוט בהם ואז -

אנחנו באמת חיים את החיים האמתיים שלנו ושולטים בהם.

שבת שלום וחג שמח.

אין ספק כי חשובה המודעות, כי כאשר יש מודעות חותרים להביא לפתרון של הבעיה. ברם, לא בכל מצב עוזרת המודעות, שכן לא בכל מקרה ניתן לערוך שינוי ולהביא לפתרון. יש דברים שאינם תלויים בנו. תודה רבה לך נורית היקרה, חג שמח.

אתה צודק דני ידידי, אכן לא תמיד אפשר לערוך את השינוי המתבקש, אבל -

אם אתה מודע לבעיה, אם אתה לא עיוור למצב,

אתה יכול להתמודד איתו טוב יותר. דברים לא יפתיעו אותך.

.

נשמע פשוט. זה לא-פשוט בכלל. 

זיכרון רכילותי: 

אני כבר לא זוכרת כמה זמן בדיוק גזר קרל

גוסטב יונג על עצמו כדי "לצלול" אל הלא-

מודע, אבל אני יודעת שהזמן לטיפול על פי

שיטתו אורך שמונה (8) שנים. 

בלי להיות בטיפול, בלי הדרכה ובלי עזרת

מישהו תומך - המם. מסוכן. בלתי אפשרי. 

שנורקל לא עוזר, רק מזייף.

לא במקרה מעדיפים טיפול פרוידיאני. 

אגב: גם לאקאן ושיטתו לא-קלים ...

שבת נעימה, מיטיבה, והמשך חג שמח, 

נוריתי יקירתי, נוריתי היחידה. <לב>

רבקה

---

רבקתי היקרה, אין לי שמונה שלנים לטיפול... אז

אני כבר לא אתחיל בכזה 

שמונים ושש שנים לא נתתי  לתת מודע שלי להיות למודע, אז עכשיו

זה קצת מאוחר לתת לזה לקרות.

.

לבריאות, נוריתי יקירתי, נוריתי היחידה! <לב>

שלך,

רבקה הקטנה

---

משחקי מילים - 

מדוע כשאנחנו בלא מודע אנחנו עלולים להיות מועדים (עלולים ליפול) ודומעים

וכשאנחנו במודע אנחנו במועד, בשעה הכשרה בעבורנו.

אולי הדרך של הלא־מודע מבקשת לפלס בנו מקום, כדי שנוכל להכיל את הרגע כשיגיע המועד.

בברכת ימים טובים.

חייכתי למשחקי המילים שערכת עם המשורש - מעד.

אני אשלתד לא למעוד ולא לאבד את המודע, למרות שטוב לשקוע את התת-מודע.

וכשאנחנו מברכים, מועדים לשמחה, האם

אנחנו מועדים (נופלים) אל תוך המועד שהגיע?

והיום, היום אנחנו מציינים את ה7 באוקטובר,

מועד לא קל לציין אותו ולהיות בו. אולי אם נשקע את התת מודע שלנו

נגלה במודע איך לנהוג היום.

השבעה באוקטובר
הוא מועד שכל מהותו פצע כאב וזיכרון
מועד שמעמיד אותנו על פי תהום
מבלי ליפול
מבקש מאיתנו להיות בו
מבלי להתרסק
אולי דווקא ההרפיה אל התת מודע
אל המקום שאין בו מודעות
היא שתעלה מתוכה את התשובה
ואת הכוח לאחוז יד ביד
כדי שלא נמעד.

ואולי הרגע הזה יהיה מועדים לשמחה.