לִפְנֵי שֶׁהִתְחַלְתִּי לִכְתֹּב שִׁירִים בָּאִינְטֶרְנֵט, הָיִיתִי זוֹנָה

בָּאִינְטֶרְנֵט, הַלָּקוֹחוֹת יְכוֹלִים לְדָרֵג

אֶת מִי שֶׁהֵם קוֹרְאִים "נָשִׁים", "אֱלִילוֹת".

בְּעֶצֶם, הֵם מוֹדְדִים חֹרִים בְּלִיטוֹת שְׁקָעִים קִמּוּרִים,

אַף פַּעַם לֹא אֶת מָה שֶׁמֵּעֵבֶר.

אֲנִי קִבַּלְתִּי בְּעִקָּר בִּקּוֹרוֹת חִיּוּבִיּוֹת.

יָפָה מְאֹד. נִרְאֵית תְּמִימָה. שָׁוָה.

אֶחָד כָּתַב אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָן שְׁחוּמוֹת כָּמוֹהָ.

אַחַת כָּתְבָה הִיא עֲגֻלָּה כְּמוֹ שֶׁאֲנִי אוֹהֶבֶת.

הָיוּ גַּם תְּלוּנוֹת.

אֶחָד כָּתַב הַכּוּס שֶׁלָּהּ לֹא צַר מַסְפִּיק.

רוֹצֶה לְהַרְגִּישׁ שֶׁאֲנִי הָרִאשׁוֹן.

אִם הָיִיתִי מְגִיבָה שֶׁצַּר לוֹ כִּי הוּא נָפוּחַ מִדַּי,

הָיִיתִי מְאַבֶּדֶת עוֹקֵב. אוֹ לָקוֹחַ פּוֹטֶנְצִיָּאלִי.

אַחַת כָּתְבָה הַפִּטְמוֹת לֹא בּוֹלְטוֹת מַסְפִּיק.

הֵגַבְתִּי שֶׁהָאֶצְבָּעוֹת שֶׁלָּהּ לֹא רְגִישׁוֹת מַסְפִּיק.

אֲבָל הַאַדְמִין מָחַק אֶת הַתְּגוּבָה

כִּי הַצֶּדֶק תָּמִיד עִם הַלָּקוֹחוֹת,

וְאַתְּ, אַחֲרֵי הַכֹּל, רַק זוֹנַת אִינְטֶרְנֵט.

קָרָאתִי אֶת הַבִּקּוֹרוֹת

בְּקֹר רוּחַ שֶׁל מֻפְרַעַת מָאנִית-דֶּפְּרֵסִיבִית

בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁאֲנִי קוֹרֵאת

בִּקּוֹרוֹת עַל הַשִּׁירִים.

מִי אַתֶּם שֶׁתִּתְקָרְבוּ כָּל כָּךְ לַגּוּף שֶׁלִּי

כְּאִלּוּ הוּא שִׁיר עַל מַדַּף הַסְּפָרִים שֶׁלָּכֶם

רַק כְּדֵי לְהַרְשִׁים שֶׁגַּם לָכֶם יֵשׁ

וּלְעוֹלָם לֹא תִּקְרְאוּ אוֹתוֹ בֶּאֱמֶת.

מִי אַתֶּן, שֶׁתַּחְרְצוּ דִּין עַל הַחַיִּים שֶׁלִּי

וְתַטִּיפוּ מוּסָר כְּאִלּוּ הֶחְלַפְתֶּם לִי חִתּוּלִים.

אַתֶּם רוֹאִים תְּמוּנָה, אַתֶּן קוֹרְאוֹת שׁוּרָה

וְכֻלְּכֶם בְּטוּחִים שֶׁזֶּה מַסְפִּיק כְּדֵי לְהַכִּיר אוֹתִי

בְּלִי לָדַעַת שֶׁכְּבָר בְּגִיל שְׁמוֹנֶה הִתְחַלְתִּי לְהִזְדַּיֵּן.