סיפורים

על גשם

 

ברצוני לשתף משהו שהוא לא בדיוק סיפור.

 

מישהו אמר פעם שהחיים הם לא על לחכות שיעבור הגשם ושאז יהיה אפשר ללכת, אלא על ללכת בתוך הגשם תוך שהוא יורד.

 

הייתי רוצה להזכיר גיבור שלי, הסופר הרוסי הנודע אלכסנדר סולז'ניצין. הוא היה אדם גדול שחי בתקופה האפלה והקשה ביותר בהיסטוריה, ברוסיה של סטאלין ושל מלחמת העולם השנייה. הוא תחילה למד מתמטיקה ואחרי זה גם ספרות, ונודע כסופר בעל כישרון כתיבה נדיר, וכשהגיעה התקופה הקשה באמת, מלחמת העולם השנייה, הוא גויס לצבא האדום ושירת כקצין בחיל התותחנים במערכה הנוראית.

 

ואז, מעט לפני שהסתיימה המלחמה אותה הוא שרד, ועמד להגיע הניצחון המיוחל, הוא נעצר על ידי המשטרה החשאית הרוסית בגלל שלאחר שחיפשו בפריטים האישיים שלו, מצאו שכתב משהו שהיה כביכול לא מכבד ומעריץ מספיק את סטאלין, ועל זה, מכל ה"פשעים"שבעולם, הוא נשלח לחינוך מחדש ועבודות פרך בסיביר. את זיקוקי הניצחון של המלחמה הוא ראה מחלון התא שלו, ועל זה הוא אמר: "זה לא היה הניצחון 'שלנו'", לגבי הזוועות של החזית כמו הפגיעה באזרחים על ידי חיילים רוסים הוא העז לומר ש"בזמנים כאלה, היית חייב לשאול את עצמך אם "אנחנו" היינו טובים יותר." והוא נשלח לסיביר, והוא שרד, והוא כתב דברי ביקורת חמורים וחשובים על מה שהיה נחשב קדוש בדורו, על מערכת הכליאה וה"חינוך מחדש" של ברית המועצות, ועל זכויות אדם, כמו גם חופש הביטוי, ולאחר ששוחרר התקבל בהערצה בארצות שמחוץ לברית המועצות ואף זכה בפרס נובל לספרות.

 

 

הוא חי בימים של גשם לא רגיל, גשם זלעפות, והוא הלך בו, והעז לומר את מה שנכון והוגן לומר, בתקופה שבה לא רק שלא היית יכול לומר את שעל ליבך, אלא גם אסור היה לך אפילו לחשוב משהו שלא הוכתב לך לחשוב, ואפילו אם לא היה מצליח, היה יודע שעשה את הדבר הנכון. זוהי הצלחה ואלה הם חיי אמת משמעותיים בעיניי.

 

והיום? היום לא גרוע כמו אז, מן הסתם. אבל גם היום יורד גשם, רק פחות, ומסוג קצת אחר. אינני מתייחס במיוחד לפוליטיקה של המלחמות שניטשות בדורנו, אלא יותר לפוליטיקה החברתית ולעניינים כמו מוסכמות ודעות, בהם יש העמדת פנים צבועה של סובלנות, אך לכל דור יש את הטרור שלו, וגם היום ישנם דברים שאסור לומר, ואפילו לחשוב. אך העובדה שהגשם היום קל יותר רק מחייבת אותנו עוד יותר לצאת מהקופסה כשצריך, ולהעז להתבטא אחרת ממה שמוכתב לנו, אם חשבנו בעצמנו והגענו למסקנה קצת אחרת, למשל. אם נחיה ככה, אמנם לא מובטחת לנו הצלחה גדולה ופרס נובל, אך נדע שבכל פעם בה העזנו להתנגד לנורמות "קדושות" אך שגויות, ואפילו שילמנו על זה מחיר, עשינו את הדבר הנכון, חיינו חיי אמת, וגם אם לא בהכרח ניצחנו, גם לא הפסדנו. אנשים עשו את זה בתקופות הרבה יותר קשות, ולנו אין תירוץ אלא להיות אמיתיים ולהמשיך ללכת, גם אם יורד קצת גשם.

תגובות

גלי צבי-ויס / ללכת בגשם / 19/11/2026 07:38
שמואל כהן / טקסט מעורר מחשבה, עמוק ונוקב, המשתמש בדימוי הגשם כמטפורה לאומץ, למצפון ולחופש המחשבה. / 19/11/2026 08:09
אריק חבי"ף / אני אוהב גשם וללכת בגשם / 19/11/2026 10:46
אביב אריאל / את.ה צודק.ת, רק שלא התכוונתי בהכרח לליברליזם מערבי / 19/11/2026 13:31
אריק חבי"ף / את זכותו לא שללתי. / 19/11/2026 14:44
🐝🐝BeeBee / 🐝🐝 / 19/11/2026 14:24
דני זכריה / אין תירוץ אלא להיות אמיתיים / 19/11/2026 20:07