שירים

קופסאות למכביר..... .........©../יעל כרמי גבאי. 2.1.07

קופסאות למכביר..... .........©../יעל כרמי גבאי. 2.1.07

חיוכים מחיי משפחה אחת קטנה    

 

הוא ישב מול ה'קופסה הגדולה',

חושב לצאת לפנסיה,

עובד קשה מידי, על כולם, כל הזמן.........

 

ה'קופסה הקטנה',

כבר מזמן נרדמה... לפניו...

לא הספיק אפילו לפתור את התשבץ...

 

ב- 10 מאונך,

כבר מצאה את ה'תכשיט' בצורה מאוזנת

את הבית מילא ברעשים לא מזוהים.

קופסת הסיגריות, נפלה מידו,

חוסכת  בדרכה עוד זיהום אויר קטן...

לחור הגדול שבאוזון.

 

באוזנו השמאלית  ,עוד הדהדו התופים

של הקופסה הדקיקה של הmp 3 .

 

האישה שאיתו,

אספה את קופסאות ה- take away'

שהביאה, בלי לעבוד קשה,

אל בני הבית  -

שהיו עסוקים אותה עת,

וצמודים למסך של קופסת הביניים של המחשב...

 

החבר של החיילצי'ק

שאל, כהרגלו... אם יש להם קופסת גפרורים,

 תמיד הוא מדליק גפרורי 'תן לי',

וכשהוא מחזיר אל חיקם האוהב

את הקופסה המלאה,  שזה עתה נתנו לו,

 היא שבה אליהם משום מה

 עם 2 גפרורים בתוכה,

ממש קופסת פלאים....

הוא קוסם הוא קוסם הוא קוסם....

 

בחדר השני,

מישהו היה מרותק,

לעוד קופסה עם מסך קטן, שעושה רעש גדול

 ומציגה את ה- יורש, של אורי גלר.......

צריך לשדך לו את החבר של החיילצי'ק,

מעלים, בלי משים,

  גפרורים קטנים מקופסאות קטנות.

 

האיש עם ה'קופסה הקטנה',

פרש לחדר שינה......

 

איך זה שהוא נרדם,  באורח פלא,

 תמיד באותה שעה...

האישה שכבר הבינה שהלילה היא לא איתו,

פתחה בחשאיות את הקופסה הענקית,

של המשלוח מ'ערוץ הקניות'

שקנתה, עם הישראכארט

כשהמנמנם, היה עסוק בשלו...

והחזירה לקופסת המחבוא,

את הכרטיס הקטן,

שעושה ל'ראש הקטן'

צרות גדולות...

את הענק החדש שקנתה, שהגיע בקופסה מהודרת ויפה

טמנה עמוק, בין קופסאות הפלאסטיק, ליד האיפורים,

שיהיה מה לענוד,כשזה שנוחר שם,

יחליט שסוף סוף ... 'יוצאים'....

 

אחר כך,

ניגשה בדחילו ורחימו,  אל המזווה,

להכין אוכל למחר...

שלפה משם קופסת שימורים של תירס,

פתחה שקית מרשרשת של פתיתים,

עירבבה הכל יחד,

 הוסיפה מרק עוף, גם מרק בצל,

שניהם מקורבים בקופסת התבלינים....

 גם מים רותחים,

תפילה קטנה , והנה זה מוכן........

 

- אויש, אין לה  זמן,

 לו יכולה הייתה להמציא, את קופסת הזמן.......

לחשה לעצמה, כשהוציאה מן המשלוח

את הקופסה עם המצעים החדשים.

 

הלילה כשתישן בגפה,  בסלון, מרוצה

 תפתח את קופסת המשמשים היבשים...שהחביאה

ותוכל לאכול הכלללללללללל,

ממילא כולם עסוקים בבית ההוא עם קופסאות,

לאף אחד אין זמן לראות...

איך היא מתענגת,  ואת הקופסא, לארץ זורקת......

הכל מנשנשת,

ומתחילה להידמות באורח פלא

לקופסת הקרטון של המשלוח......

ואופס.........נרדמת........

והקופסה שבסלון, כרגיל,לעצמה מדברת.......

אף פעם לא משתעממת.......

 

אז מה הפלא שההוא שנוחר ,קם בלילה,

לא ניגש אליה, אלא ישר למקרר,

 לראות מה התחדש, ואם יש מה לנשנש...

קופסאות, יש לו למכביר.......

© 2.1.07

כל הזכויות שמורות ליעל כרמי גבאי

 


תגובות