מתנות

קוראים לי רוני וקבלתי במתנה סרטן.

לשמחתי הרבה קבלתי אותו במתנה יחד עם מתנה נוספת , ביתי הבכורה.

שניהם הגיעו קצת בהפתעה, את שתי המתנות גיליתי בדרך מוזרה ולשתיהן לא ממש הייתי מוכנה.

כפי שצפוי, את ההריון קדמתי בדמעות של אושר ושמחה ואת הסרטן בלעתי כמו גלולה מרה.

לפעמים, כשבכיתי, לא הייתי בטוחה על מה?

על החופש שנגמר או על מחלה ארורה.

לפעמים כצחקתי לא ידעתי ממה?

מבעיטת העובר או מהתעלמות ממחלה.

בערך שבעה חודשים חייתי בהכחשה.

שתי מתנות גדלות בתוכי, תא ועוד תא, יום ועוד יום, גדלות משמינות, ממש שתי חברות.

ביום ראשון בודקים את מתנה א' אצל רופא נשים וביום ב' בודקים את מתנה ב' אצל כירורג ואונקולוג.

זאת עוברת אולטרסאונד- היא גדלה וכולם שמחים.

זאת עוברת אולטרסאונד- היא גדלה וכולם בשתיקה מודאגים.

ואני- אני אינקובטור מהלך לשני ייצורים.

עד שבחודש אחד התרוקנתי...

נשארתי אמא- שהתינוקת לא אצלה

נשארתי חולה- שהסרטן כבר לא שלה

באותו הרגע (או אולי רגע אחר)

קבלתי החלטה, את שתי המתנות לשמר

אף אחת לא על חשבון השניה

לא עוד- אמא או חולה

אלא- גם אמא וגם אשה בריאה

ההריון נגמר, המחלה עברה

וקבלתי במתנה-

אמהות השמחה

שמחת הבריאות

בריאות החיים

חיים של אמא שמחה.