"sweet childhood"\חלק ראשון\ נבחר: נאדין

שלום חבריי הכישרוניים (וכולכם כאלה שלא יעלה בכם ספק J)....

החלטתי ליצור "סיפור שרשרת" מעניין ומהנה שיכול לגרום לנו להיות משועשעים ועדיין להסתקרן לקפוץ לפרק הבא שבשרשרת הסיפורים.

זה יכול להתחיל מסיפור אימה טרגי , לקבל תפנית לסיפור רומנטי, ועוד תפנית לסיפור פרודיה או למיליון אחד כיוונים שונים ומגוונים כל אחד אשר רואות עיניו.

רעיון "סיפור השרשרת" הוא לזרוק את הכדור לכל מי שנחפוץ לשמוע את כישרונו וכמובן שבהמון סימפתיה.

זה לא משהו מתוכנן , זה לא המשך שפתוח לכל אחד, זה ספציפי למי שנבחר שיכתוב את ההמשך של ההמשך של ההמשך.... בלי לשנות את הפונט ההתחלתי .

הסיפור צריך להיות זמין ברציפותו גם אם מישהו באותו רגע נכנס וקרא המשך של האדם ה-4 בקטגוריית הנבחרים. (זה אומר שבעצם הסיפור בכל המשך מצוין מהפרק הראשון כולל את החלק של מי שממשיך אותו בכדיי שיהיה אפשר להבין)

שם הסיפור לא משתנה רק החלק ושם הנבחר.(ושם הנבחר מוצג בכותרת הראשית )

לא ממשיכים את הסיפור כ-"תגובה" אלא כיצירה !  

אז אני התחלתי את  ה- "סיפור שרשרת " ואני מקווה שנהנה מכל ההמשך שיבוא עלינו בכישרון מוצלח.

לסיפור קוראים -   sweet  childhood

ואת ההמשך של הפרק הראשון אני מפקידה בידיי נאדין המתוקה שלי...

(אל תתעלפי , אבל אני בוחרת בך. )

אני בטוחה שתפתיעי את כולם.

חבריה , שיהיה לנו באמת אחלה חווית כתיבה.

"זה מדהים, תראי את זה"

"וואוו, מעולם לא ראיתי דבר כזה"

"אני חושב שיש לזה צבע מוזר.  שילוב מנצח של צבעים קרים וחמים ביחד"

"צבעים קרים וחמים?"

"כן מה לא?"

"ממש לא"

הצבע מושלם, העיצוב מדהים, הריח... אווו כמה שהריח הוא..."

"מתוק?"

"כן כן , זו המילה בדיוק, מתוק , אני אוהבת ריחות מתוקים, זה מזכיר לי ילדות "

"ילדות ? אייך הגעת לילדות ?"

"ילדות זה דבר מתוק כזה , ומתוק מסמל לי תמימות "

"הילדותשלך בטח הייתה מתוקה לא שלי ."

"אתה חושב שאפשר לגנוב את זה?"

"לא יודע, זה נראה לי ענק מדיי את לא חושבת?"

"כן זה עצום, לא, לא , זה בלתי אפשרי "

"למה ? אני חושבת שאם מישהו יבוא בגישה מתוחכמת הוא  ידע אייך לקחת את זה"

"ואם זה ישבר?"

"זה לא יכול להישבר!"

"זה לא?"

"לא זה לא!"
"שיא השלמות , אני רוצה לצלם את זה "

"יש לך מצלמה בכלל?"

"ווי, (מפשפשת בתיק סל הענק )מה שכחתי אותה? דווקא ברגעים כאלה שצריך להנציח את המראה הזה?"

"אדיוטית!"

"כן את באמת אדיוטית!"

"שתקו שניכם"

"אתם חושבים שיש בזה חיים?"

שקט

הם מביטים אחד לשני בתוך העיניים , מבט אחד נכנס לתוך נבכי נשמתו של השני, ואז הם פורצים בצחוק היסטרי..

"חיים?"

"מה ? לא יכול להיות דבר כזה? תחשבו על זה רגע"

"יש לך המון פנטזיות בחיים , תפסיקי לראות מסעות דמיוניים "

"אני מעולם לא ראיתי שלמות כזו.. בחיי" (לוגמת מהקולה וניתזים של גזים שמתים להתפרץ החוצה יוצאים מגופה בפליטה שלא בכוונה..)

"תתעוררי , הבנו שמעולם לא ראית את זה , אבל זה לא עד כדיי כך מושלם!!"

"זה מושלם!"

"אולי נגנוב את זה ? מה אתה חושב?"

"זה פשוט מושלם!! אני רוצה שזה יהיה שלי אבל.." (היא עדיין מסונוורת )

"לגנוב את זה?"

"כן כן, אנחנו שלושה , מה אתה לא חושב שאנחנו נוכל לעשות את זה?"