הוא הבין שעשה טעות בדיוק בשנייה שהבין שהם בעצם נפרדים, שעוד רגע כל אחד ילך לדרכו, ושתפקידו הסתיים. בדיוק כשהבחין בכל גווני החום של עיניה. אילו יכל היה בועט בעצמו. כל כך יפה, שחשב שהוא הולך להשתגע.
הטעות הכי גדולה היתה כשהתחיל להרגיש אליה תשוקה ועוד רגש שעליו פחד בכלל לחשוב. נגע בתלתלים הזהובים שלה ברכות אינסופית. בהה בעיניים העצובות, ושלח אגודל אל לחייה. הבטן התהפכה לו בהתרגשות. אהב לראות את ריסיה משתפלים ומרפרפים, יכל להישבע שהוא שומע את הלמות ליבה, אילמלא התרכז בהולם ליבו החזק שבלבל אותו, עד שחשב שהדופק פועם לו באוזניים. עורה הצטמרר, וכשעצמה את עיניה חש את דריכות גופה, את נשימתה על שפתיו. את יפה! הרהר בעוצמה שלא היתה מוכרת לו, וערסל את פניה, משרטט באצבעותיו את תווי עיניה, אפה הקטן והמעוצב, את לחייה הסמוקות, את שפתה העליונה שנפערה מרצונה. פניה קרבו אליו בלי שאולי התכוונה, וקול קטנטנן וחלוש נפלט מפיה. הוא שמע תשוקה. התעוררות. אז הוא חיבק אותה. חזק חיבק אותה, קרוב כדי לשאוף את ניחוחה, להתיך את רכותה אליו, ולא להרפות. אף פעם לא להרפות...
הראשון ששם לב לשינוי שחל בו היה גורן הפסיכולוג, הרבה לפני שהוא עצמו הבין שהוא פשוט מאוהב בה. "תבין, שי!!" נזף בו. "התפקיד שלך הוא להיות כמו בן זוג ללקוח! אתה לא אמור להתאהב בה..."
והוא כעס על גורן, ראשו מבולבל, "אני מפעיל הלכה למעשה את הוראות הטיפול..!" הרים את קולו. "תפסיק לזיין לי את המוח עם התיאוריה המטופשת שלך!"
גורן נע בכיסאו. "זהו בדיוק, שי! הוראות טיפול! שים לב למה שאתה אומר, תעמוד מאחורי המילים שלך."
שי ניסה להבין מתי בדיוק הפסיק לעמוד מאחורי המילים שלו, איפה בדיוק שכח שאלה הם 'הוראות טיפול'. מתי התחיל להרגיש אליה את מה שהרגיש עכשיו עמוק בלב, תחושה של חמימות ורכות. תחושה מציפה של רגשות שלא ידע שהם קיימים בו.
התרפקה עליו, נאחזת בכתפיו. והוא הרגיש את התמסרות גופה, החדיר את אצבעותיו לשערה, וליטף אותם בריכוז. קיבע את פניה בין כפות ידיו, ובחן תוך כדי הסומק שהציף את לחייה, את עיניה הנעוצות בעיניו. שם לב לזיק שובב שהתערבב בחום עיניה - והן מלאות תשוקה. מנסה לשכוח מה תפקידו, ולאהוב אותה בכל התשוקה שחש. לגעת בה כמו שרק גבר אוהב יודע לגעת. שמח לגלות שהיא עושה אחד לאחד את כל מה שלימד אותה כשפגש בה לראשונה.
גורן הביט בו מאחורי שולחן עמוס ניירת, "יש לך מטופלת חדשה, קוראים לה ענת. אתם אמורים להיפגש השבוע, מתי אתה יכול לראות אותה?" הציפה אותו תחושת סקרנות, המון סקרנות. "אני מעדיף להיפגש איתה כמו בבליינד דייט." אמר שי, "בלי לדעת עליה מראש. רק מראה חיצוני." וגורן צחק. כל כך ציני, שזה הקפיץ אותו מהכיסא וגרם לו להיות דרוך ומתוח. "הפעם כדאי שתדע יותר פרטים." ענה גורן, והרצין בבת אחת. "ענת בת 32, ולא היה לה קשר רומנטי עם גברים. אם תצליח לגלות היכן הבעייה, זה יהיה פשוט מעולה..."
"היא משקשקת מהפגישה איתך, והיא מבועתת משתיקות. נראה לי שהיא תגיע עם רמות גבוהות של חרדה." דיווח ביובש. "מטרת הפגישה שלכם היא להיות ביחד שעה וחצי, להכיר אחד את השני." והוא הלך לפגוש אותה בבית קפה. נראתה לו צעירה מכפי גילה, מתולתלת בעלת עיני שקד חומים ונהדרים, עיניה היו הדבר הראשון אשר שבו את ליבו. וכשהתבונן בפניה, ניסה לצוד את מבטה המתחמק.
בדיוק כמו שהביט בפניה עכשיו ובחן כל נמש באפה, אלא שעכשיו לא התחמקה, והביטה בו בתשוקה, דמיין שהיא האישה שלו, האישה שאותה הוא אוהב. ודחק הרחק בירכתי מוחו את הידיעה שזו להם הפגישה האחרונה, שבעוד מספר שעות הוא עומד לסגור איתה מעגל, ולהיפרד ממנה. ימים עבדו על תהליך הפרידה, דיברו עליה, וכעת חש שקשה לו, אולי אף יותר ממנה. שפתיו רפרפו בשפתיה באיטיות...
לאט לימד אותה להקשיב לעצמה, לאט לימד אותה שזה בסדר לעשות את מה שמרגישים. לתת אמון באנשים, להתגבר על החרדות. לימד אותה להינות ממגע, מליטוף... ולא הרגיש איך ואיפה התחיל הגבול הדק שבין ללמד, לבין להרגיש עמוק בלב. ואף שידע שהוא לוקח חלק חשוב במסעה כאישה ולהיות שותף מלא בכל התקדמות, התמסר לתחושותיו, לרגשות שפיעמו בתוכו. והכל לאט, בצעדים קטנים.
לאט שילב אצבעותיו באצבעותיה, והתענג על מגען. נותן לה להוביל, ענת שלא ידעה איך להתבונן בעיניו, התבוננה בו עכשיו במבט מחמיא מלא תשוקה ועונג. האישה שלא ידעה להפגין חום ואהבה, עטפה אותו בעדינות מלאת רגש. היא שהתכחשה לדמותם של הגברים בחייה, ובפרט, פרטה במיתריו בנגיעה מושלמת. עורו הצטמרר והוא עצם את עיניו. "תודה, שי." לחשה, והרגיש מעט עצוב. אלא מילות הפרידה שיחל לעצמו? הרי היה לו ברור מלכתחילה שהפגישות קצובות, ושמתישהו יסתיימו. אז למה הוא מרגיש שחלק ניכר מנשמתו נוטש אותו? "תודה שלימדת אותי להילחם בכמה שדים." הוסיפה. "לא היה לי קל להגיע למה שהגענו..."
"המגע מעולם לא היה חלק מרפרטואר התקשורת שלה," אמר שי בהתלהמות. "היה לה ממש קשה להתחיל את החלק של המגע." כעס על שגורן לא מנסה להבין אותו אפילו קצת. "ועבורה זה צעד גדול. האימון שנוצר ביננו איפשר לה לעשות את הצעד..."
"שי...!!" גורן קטע אותו.
"עבדתי על זה קשה! אז אל תגיד לי שאני מתבלבל ב'הוראות הטיפול'...."
"שי!" חזר גורן על דבריו שוב ושוב. "אתה מתבלבל ב'הוראות הטיפול'. אתה לא אמור להתאהב בה."
והאמת היתה שהוא לא הודה בפני עצמו שזה מה שבעצם קרה לו. הוא התאהב בה. וצחק במרירות כשחשב שזו בהחלט יכולה להיות תאונת עבודה. מגע אצבעותיה בכתפיו הבהיל אותו בעוצמתו. נזכר שלימד אותה את הכלל החשוב 'לגעת כדי לעשות נעים לעצמי.' ועכשיו, ידע שגם הוא עצמו נהנה מכל רגע, מכל שנייה שלמה.
"אתה יודע שעוד לא התרגלתי לבוא לפה." אמרה לו בהזדמנות אחת כשנפגשו. "שתבין, אף פעם לא הייתי צריכה שום דבר מאף אחד. תמיד הסתדרתי. ופתאום פה, אני חסרת אונים, חלשה, וצריכה להיעזר בך.."
שי התנשם. חש שהיא נפתחת אליו כמו שלא עשתה מאז שנפגשו, וכמו שלא עשתה את זה בפני אף אדם אחר לפניו. שתק, והקשיב, כי חש שאם יאמר מילה אחת יקלקל את הרגע. "קשה לי לחשוף את עצמי. קשה לי לגעת במקומות שמהם ברחתי שנים... זה קשה."
חש כלפיה אמפתיה וכל כך רצה לעטוף אותה בחיבוק, אבל פחד שזה ירתיע אותה. באותו מעמד סיפרה לו על המעשים המגונים אותם חוותה בילדותה.
"רוצה להניח ראש על ברכי?" שאל. "את יכולה להרפות, אחרי הכל זה רק הראש..." אמר כשחש בהיסוסה.
"אבל המחשבות שבתוכו כבדות.." מלמלה כמעט דומעת. והוא ליטף את שיער ראשה, נהנה לגעת בה, נראתה לו כמו ילדה פגיעה ולא מוגנת. שבהתחלה דיברה בלי הפסקה, אבל בהמשך הגיבה למגע בנעימות, ונרגעה. המתח בגופה ירד. חש את שכבות ההגנה שבהן עטפה את עצמה, נופלות אחת אחת.
והוא המשיך לתת לה מרחב מוגן, הקשיב, הרגיע, לחש. וכשנישק לשפתיה, לראשונה שכח שהוא עם מטופלת. עוצר רק בשנייה אחרונה מלומר, 'אני אוהב...'
ענת ניתקה את עצמה מחיבוקו החמים. ולחשה, "להתראות." הרימה את התיק שלה, ויצאה מקליניקה. מעולם לא חשב שזה יהיה קשה, גם לא חשב שירגיש את הדקירה הלא צפוייה במרכז החזה שלו. בשקט שהשתרר פתאום, הלך למטבחון הקטן והכין לעצמו קפה חזק. בלי סוכר. "אתה לא אמור להתאהב בה, שי!" שמע את קולו של גורן מהדהד במוחו. "אתה אמור לעזור לה." והוא עזר לה, והיא הלכה, ומעכשיו כבר לא יראה אותה יותר, לא ישמע את קולה, "אתה סרוגייט," המשיך קולו הנוזף של גורן להדהד. "וסרוגייט לא אמור להתאהב בלקוח."
