פזמון ושיר

בעמק בגיא בפרדס ובניר

יוצאים טיילים יפזמו בשיר

כך בין עמק והר

ישמע קולם בגרון ניכר 

יזמרו בהרמוניה בחדווה וברון 

גם בלילה וגם ביום

והפזמון משרה סביבו מרגוע

מפיג כל מדון ורוע  

השעה שעת צהריים

נחו למרגלות הרכסים

ופתע התכסו השמים שיירת עבים

החלו לרדת זלעפות של גשם  

אך נחושים היו ללכת עדיין  

אף אחד לא יפריע להם לפחות גם לא אפריים    

שלחו מבטם לעבר ציפור יפת כנפיים

ציפור קטנטנה נוסקת ודוהה בין אגמי המים

הטיילים המשיכו כך לצעוד

כי את זאת הם אהבו מאוד 

יזמרו בהרמוניה בחדווה וברון 

גם בלילה וגם ביום

והפזמון משרה סביבו מרגוע

מפיג כל מדון ורוע  

שעת ערביים ערב אט יורד

והפזמון יהיה להם כהד

חולפת שעה עוברות שעתיים

טיילים חסונים, לא מטו חזקות הרגליים  

יזמרו בהרמוניה בחדווה וברון 

גם בלילה וגם ביום

והפזמון משרה סביבו מרגוע

מפיג כל מדון ורוע  

צינה יורדת על השביל

לעת כוכב ראשון מבשיל

הטיילים מתחילים לחזור

אבל בלי להביט אחור

יזמרו בהרמוניה בחדווה וברון

גם בלילה גם ביום

והפזמון משרה סביבו מרגוע

מפיג כל מדון ורוע

הטיילים אט שבו לביתם

ומסעם כעת תם

אך המשיכו לשיר כל הזמן

והשיר היה להם שומר נאמן

זימרו בהרמוניה בחדווה וברון

גם בלילה גם ביום

והפזמון משרה סביבו מרגוע

מפיג כל מדון ורוע