שירים

חזון אחרית האדם (פרסום חוזר לשיר ישן)

 

לכשיפלו השמיים מהשמיים

אל שום המקום העצום,

אני אתפוצץ

ומפני הגשם הנורא

תגן עלי הפטריה המתאבכת.

או אז אתבקַע באמצעי,

מפאת הלם הקרב

והחום המנחם יחל להמיס את קרביי.

אתם, אל תראוני שכמעט אינני,

אל תביטו אל תולעי השריג המתפתלות

בין תלתלי ערוותי כמחפשות נחמה,

אל תתלו עלי שלט: "זהירות,

אישה רדיואקטיבית מזוהמת".

לא אסכן את נפשותיכם, ידידי,

מיד יאחזו גבעולי ראשי בידית הפטריה המגוננת

ואתאבך לי מכאן והלאה,

קורנת באושר מופלא.
 
 
 

© כל הזכויות שמורות לביתיה שלֵו 

תגובות