יצירות אחרונות
הַשֶּׁקֶט יַפְעִים בִּי שִׁיר - בהקדשה לרבקה עם המונה ליזה (1 תגובות)
אביה /שירים -24/04/2024 07:39
להתראות יקרים! (4 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -24/04/2024 07:28
שִׁיר חָדָשׁ (3 תגובות)
שמואל כהן /שירים -24/04/2024 04:37
פעם יהיה טוב (2 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -23/04/2024 23:59
הַשְּׂפָתַיִם שֶׁל הַמּוֹנָה לִיזָה / קְצָת בּוֹרְחֶס קְצָת פִּיאָצוֹלָה ... / (3 תגובות)
רבקה ירון /שירים -23/04/2024 23:46
שרשרת עם דסקה (5 תגובות)
צביקה רז /שירים -23/04/2024 20:54
מידאס (1 תגובות)
תומר קליין /שירים -23/04/2024 16:26
המלך עירום (5 תגובות)
גד רוטשטין /שירים -23/04/2024 15:07
מִלִּים נוֹלָדוֹת בָּרֹאשׁ🌹🌹🌹 (10 תגובות)
שמואל כהן /שירים -23/04/2024 04:36
שירים
מדינה שלי מדינה שלי {בטרם אשכח...} שפה עברית אינה אוחזת בשיחה מקרית. דם המדרכות זולג, שוצף בעוז, היכן שנצלבו שדרות התנ"ך. היכן שדמעות גשם עבות בשר רתחו מזעם את גגות ההרג המתנשאים ממעל, חיוך מתנצל ושפתיים מזמינות, שם פגשתי מדינה דקיקה. היא אימצה אותי אל בין שבילי בדידותה וליבי רצה אחרת, היא לחשה לי על סיוטים הטורדים את נפשה השכולה ופי נדם. על זרים החושקים בגבולותיה ואני תמה לפשר בדידותי. ידיה טוו את נפשי הגולה ואני התייפחתי את מחנות הריכוז. אדמותיה הסתלסלו כשלהבת ערמונית מעל מטוס הנעלם באופק ואני מונה בפניה את טיוליי במרחב. ביום מן הימים אספתי את חפציי קמתי ואעזוב אותה לנפשה. והיא עוד פוקדת את קרן הרחוב אשר בראשי מכריזה וחוזרת ומזכירה על מרכולתה הדלה, ואני אוסף את דמעותיי. שהרי אין בית בעולם זה השר בקול אחד. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |