תשלום מדוד (מונולוג)

חניתי על-יד קאניון לא מוכר
וצעדתי לכיוונו, מזכירה לעצמי להביט בשעון
כמה זמן נותר לי לצאת משם.
והגיעה השעה. עלי לחזור לעבודה.
ממהרת למכונית <שקיות אחוזות בכל צד>
ולא מוצאת אותה.
סובבת וחוזרת
בודקת
בוחנת
ואין.

פונה אלי בחור
שואל לפשר חיפושיי
מספרת לו.
שואל אם אפשר להצטרף <רגלית>
לעזור
-תודה. בבקשה, אשמח לעזרה, עניתי לו.
מוסיף ואומר: "רוצה שאביא את האוטו שלי
ונחפש יחדיו?
<רק זה חסר לי, אומרת לעצמי)
-לא, תודה רבה, מקסימום אם לא אמצא,
השוטר פה נמצא.

והנה היא, המיוחסת, עדיין ניצבת במקומה.
סוף לסיור.