גוויעת הצל

זוחל הצל לאחר רדת הטל

בנשקו רסיסי טיפות ממעל

בין גבעות האורן ורכסי ההרים

פניי המרום מתגלים בהירים

זוחל הצל ולא ינום

עולה ממצולות התהום    

עוטף החושך ופורץ האור

מלטף הוא עדין וטהור  

מסתתר בין ניצי זכריות

כאן ממש בתחתית הגאיות

זוחל הצל בעצלתיים

תכולים הם השמיים

קורנת, בוהקת היא השמש  

לאט לאט צץ לו נמש עוד נמש 

והצל ממשיך לזחול

תמיר הוא לא יגווע או ייבול

זוחל הצל ולא ינום

עולה ממצולות התהום   

עוטף החושך ופורץ האור

מלטף הוא עדין וטהור  

שעת דמדומי השחפים  

וברגעים הכי יפים    

רוגע הוא באחרית הקמה

עוד מעט וייהום בדממה

שעתו עוד מעט תחלוף ביעף

אך הוא עוד יתור בסף

בזיו קרן חובקת

דקה אחרונה מתרפקת

עוד רגע ויחדל לזחול   

יבשר רפיון יימוט וייפול  

מתכנס אל דעיכת היום

אפלה מצווה בו דום

בין ערפילי הערב

הסער אותו ידקור כחרב