היא איננה שם

מתעורר בבוקר מושיט את ידי

מצפה למגעה הרך בצידי

אך היא איננה שם

ולוח השנה לבטח יעיד

כי היא הלכה לה לתמיד

זו תחושה די מציקה

לחצות משקוף

אל תוך דירה ריקה

ובבדידות אינסוף

לעבור עוד יום של מועקה

היה לנו מקדש פרטי

שם התפללנו יומיומית

לאלת האהבה

אך היא כבר לא איתי

למרבה האכזבה

בקצב של שעון מתקתק

שעון שמחוגיו בישרו

כי הגיע זמן פרידה

זהו יום נוסף בלעדיה

היא איננה שם

אין זכר לבגדיה

ולוח השנה לבטח יעיד

שהפעם זה לתמיד

היה לנו מקדש

אך היא כבר לא איתי

יש לי חשש, אמיתי

ואני ממש אפילו יודע

כי לא אוכל להמשיך בלעדיה.