זוכר לילות ייסורים...

פיסת הלחם האחרונה נקרעה מתוך ידי

ואני הולך בצעדי רעב וכאב,לצד אבי.

רוח מכה בי יגון ועצבות,הרעב מכרסם-

בגופי........

עיניי שקועות,פניי צרובות,בשמש הלוהטת.

את ידי הושיט ברעדה,מחפש דמותך המשוטטת.

נזכר באהבה אלייך,הגדולה מאהבת הלחם.

פה ושם אלגום ממי הים המלוחים,

ואזכור לילות ייסורים.

פיסת הלחם האחרונה נקרעה מתוך ידי

ואני הולך בצעדי רעב וכאב,אל מותי.

שולח רסיסי אהבה אבודה,לכל הכיוונים.

זוכר לילות ייסורים...........