שירים

בְּיָאנְקָה

 
 
 
 
כל שנה אני רואה שיירת לבבות

שמצעיד  הזיכרון בטורים  בוכים

השמש אדומה מתמיד ביום המנציח

 
בכל שנה בצפירה העולה
עולה בזיכרוני בְּיָאנְקָה

בְּיָאנְקָה נוברת בפח  האשפה

מחפשת את הלחמנייה

קשורה לרעב שם, כבולה כאן לעברה

 

בְּיָאנְקָה מעולם לא חייכה

גם שניסיתי לחבקה

לאסוף אותה אל ליבי

היא התכופפה

הרימה משהו לא קיים מהרצפה

ובכתה

בלי קול בלי דמעה.
 
 
 
אני תמיד מבכה בקול רם שתיקות שפויות.
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות לקירקוש > כרמלה לוי גרופי חייט.
 
נכתב - מאי 1995
 
 
 
 
 
 
 

תגובות