מציאויות

כפות התמרים ששימשו לגודעים בטיפוס

מושלכות על אותה אדמה שהיתה להן בית

ציפורים סופדות קיניהן מעץ שעדין נישא

ריח שרף באוויר כשדה קרב שננטש

רגליי מחפשות מנוח בין ענפים וגזעים

מחוברות לגופי בתחושת נחיתות

כעני שסולק מחתונתו של הגביר

בידו מתנה עטופה בעיתון של אתמול

אינני מעז להביט לחלל שנגדע

דרכו השמש כבר קרניה שולחת

מחממת צמחים מנועי אור חמה

ילדתי הקטנה על גזע כרות מטפסת

מרימה את ידיה באושר אל על

יוואו, היא קוראת, אני לא מאמינה,

ואשתי מנענעת ראשה וממלמלת

אוי אלוהים,כאילו שמעולם לא היה

משתרך ברגליי הכבדות

עצי לי כמו ילד גדוע

דמעות כאב בעיניי

ליבי מדמם כשרפו,

מנסה לדחוק לפינה

מחשבה שפורצת

על מחיר הפינוי.