מהרגע שהנחת עליי מבט

זה היה יום שישי, יום הולדת 18 שלי, והיא סיפרה לי  את האמת.

שכבתי על המיטה והיא, מאחורי, יושבת ומחבקת אותי בזרועותיה, כמו אוספת את כולי אליה.

"אתה שלי" היא לחשה באוזני הימנית וחיזקה את אחיזתה בי.

הסתכלתי על אי איזו נקודה על התקרה ואמרתי "נכון" וכמו משלים בראשי "הייתי שלך מהרגע שהנחת עליי מבט בפעם הראשונה"

שמתי יד על זרועותיה השלובות והתכרבלתי בתוכה, כמו ילד המתכרבל לתוך שמיכת פוך ביום חורף קר.

ראשי היה על חזה ויכולתי לשמוע את נשימותיה הקצובות, ואת ליבה שהיה פחות קצוב, עובדה שנבעה מדופק נמוך ממנו סבלה. גם אני סבלתי מדופק נמוך, כמו בכוונה כדי שלבבותינו יוכלו לשוחח בינם בתיפוף חסר סדר .

"אימא" החלטתי לשתף אותה במחשבותיי " הייתי שלך מהרגע שהנחת עליי מבט בפעם הראשונה". ליבה חסר הקצב פעם לאות הסכמה.

אילו רק הפעם הראשונה הייתה במחלקת היולדות ולא בבית היתומים.

מוקדש לאימי.