יצירות אחרונות
ולא יצאתי ממצרים (3 תגובות)
יצחק אור /שירים -10/04/2025 09:44
בּוּדַפֵּשְׁט – יֹפִי שֶׁכּוֹאֵב🌹🌹🌹 (10 תגובות)
שמואל כהן /שירים -10/04/2025 08:42
כוונות טובות למקום טוב מובילות (4 תגובות)
דני זכריה /שירים -10/04/2025 06:38
האדמה רותחת (4 תגובות)
זיו /שירים -10/04/2025 05:44
בְּדִידוּת / 4 / (8 תגובות)
רבקה ירון /שירים -09/04/2025 22:33
כמו לקטוף פרחים (6 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -09/04/2025 22:20
משחק הכיסאות (6 תגובות)
צביקה רז /שירים -09/04/2025 22:11
הגורל כעכביש (6 תגובות)
אילה בכור /שירים -09/04/2025 21:59
לו ידעתי 20.3.25 (5 תגובות)
אלון מ. /שירים -09/04/2025 19:29
הודעות והגיגים
חשוב להודיע- שלחתי את כתב היד שלי להוצאות לאוראולי בגלל שנעזרתי רבות בחברים הנפלאים, כאן, מן האתר. חשוב להודיע כי ביום חמישי שעבר שלחתי את כתב היד של הרומן שכתבתי "מיתר סמוי" להוצאות הספרים (5 הוצאות).
אני מודה למי שעזר לי וכיוון אותי. כשביקשתי משוב וביקורת.
ובאשר לרומן:
זהו רומן העוסק בבית כנסת המנציח את זכר השואה. בית כנסת "שארית ישראל" שנוסד על ידי ניצולי שואה. מקום נשכח השוכן בשכונה ד' בבאר שבע.. זהו סיפורו של אבי, סטודנט לתואר שני מאוניברסיטת בן גוריון. נצר למשפחת חזנים. הסיפור מתרחש בשנת 2001-2002, בימי שיא האינתיפאדה. הוא מתחיל בימים לאחר רצח השר זאבי ומסתיים, בערך, במבצע חומת מגן ובקרב ג'נין. אלו הם ימים רצופי פיגועים. ביקור אקראי בבית הכנסת מצית בו רעיון לעבודת מחקר. כך מתוודע לסיפורו של המקום. הוא מקליט את סיפוריהם של המתפללים לצורך עבודתו ותוך כדי כך מגלה את גינתו הנסתרת של רוזנפלד, גבאי בית הכנסת המנוח, שנפטר כשש עשרה שנים לפני תחילת הסיפור. הגינה צופנת בחובה סיפור עצוב ששורשיו בימי השואה. יש בה כוח המניע את סיפור ההווה ואת גלגלי הרומן. על ידי כך אנו מתוודעים לדרכים להנצחת זכר השואה, אם על ידי "דפי העד" של יד ושם, ואם על ידי לוחות הנצחה בבית הכנסת. יחד עם אבי אנו מתוודעים לדמויות רבות וביניהן צביקה הגבאי, בן הדור השני לשואה, פגוע הלם ממלחמת יום כיפורים. ביינהורן השמש העיוור.יצחק סגל הצנוע. שמשון, בן למשפחה מיוצאי מרוקו המתנדב באיסוף דפי עדות ליד ושם וכן ידידיו של אבי - דפנה המחפשת את דרכה. יאיר, בן הקיבוץ המתעניין במסורת ישראל. שוקי, חסיד ברסלב והילה המחוזרת על ידי אבי. כמו כן, אנו מתוודעים לפרק בחיי יהודי הונגריה בשנות השואה, וכן למורשת הספרדית של יהודי מונאסטיר אשר ביוגוסלביה. הסיפור הוא שילוב של הווה ועבר. סמוי וגלוי שבא לידי ביטוי בפרקים בני גוף ראשון וגוף שלישי. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |