נפל עוללים – (NEFEL OLALIM)

ראו שלמות עוללים -

בורא בם

עיניהם עגולות רואות -

הבלי כל העולם.

מחדשים מבטם ותוהים -

השכנתי בתוכם?

חום האור חשים ולקול מקשיבים.

האל נם, הצל קם.

אני ועצמי ואין עוד מלבדי,

יחיד ושולט ואין עוד זולתי.

אלך לאן שאלך,

ארצה לאן שאבוא.

אוחז בארבע כנפות,

מבין את מה שבו.

מחתים שעון

סופר שנים,

אחוזים ונופש – שווה מחיר,

קידום ופנסיה – מנהל בכיר,

מהלל ומשבח את הצל שבקיר.

יושב ובוהה, מחשב ותוהה -

איה נותר האישון הכהה.

מלבין וקמל, מאפיר ואוזל -

האור הראשון של זריחת האל.

ובא ערוב רקיע ושוכן שוב בתוכו,

ושואל בו כמוכיח נפל עוללו.

שואל ולא מניח "טובה היתה הבחירה בו?"

עגולה אחת זולגת

מעינו העצומה,

רק אחת כמו אומרת:

"אהיה איתו בחושך,

אשאר פה בדממה".

אב תשס"ו