סוד פח השמן של חכם שלמה חנוכה

יום אחד נפלו לנו העיניים על פח השמן של חכם חנוכה אללה ירחמו זכר צדיק לברכה. זה הסיפור היה שהוא כולו היה עוד חי. מה זה כולו? לפני שנפלה עליו המחלה הזאת, לא עלינו, שחכמה סולטנה אשת ששון הנגר אומרת: אסור להגיד את השם שלה.

וזה חכם חנוכה כמה היה חכם ככה היה תמים.  מה אני אומר תמים, היה תמים בן תמים. אפילו לא זה., היה הבן של הנכד של התמים. פעם הביאו לו תיש אמרו לו זה כבש. אמר להם לכבש אין זקן. אמרו לו גם לתיש אין.  אמר להם אז איך בשיר הזה שרים שיש לו זקן? אמרו לו בשירים לחוד ובחיים לחוד.  הא! פתח עליהם עין משופצת אחת. השנייה ארזה עצמה למוסך. אמרו לו: בשירים הכל אפשר בחיים לא הכל אפשר.

הלך זה ומילא הפה שלו מים.

אז באנו אצלו בחנות ביקשנו קצת שמן לחנוכה.

אמר לנו למה לא? תיקחו.

לקחנו קצת. ועוד טיפה קצת. ו, ו, ועוד מעט מהטיפה של הקצת, ככה שנהיה לנו בסה"כ שלו הרבה.

לפני שיצאנו השארנו החלון שלו פתוח.

בערב איך שזה סגר את החנות בשרשראות שמשון ובמנעולי  גולית הפלשתי הרמנו אני וחזי את שבי הצייד ברגלים הלבנות שלו  וזה שפך את השמן חזרה לכד השמן של חנוכה.

בבוקר באנו אצלו שלושתנו לאחר הלימודים וביקשנו שוב קצת שמן לחנוכה.

אמר לנו הן באתם אתמול?

אמרנו, יכול להיות, אבל מה שהיה אתמול היה אתמול עכשיו אנחנו מבקשים שמן לחנוכה של היום.

בן אדם עם לב זה חנוכה, הלך להוציא לנו שמן מהכד ועיניו נהיו גולות פרפריות מרוב תימהון.

מה זה? נס קרה לי. הפח התמלא מעצמו!

למחרת, כאשר חזר הסיפור על עצמו החליט חכם חנוכה להישאר בגפו כל הלילה ולשמור על הכד. כך יראה במו עיניו את התרחשות הנס.

אז תוך כדי שכיבדנו אותו בשלום של נישוק יד ונישוק לחי  שם לו חזי סם שנה בתה שלו ככה שישן טוב בלילה.

ובאמת למחרת שוב קפצו הגולות שלו מחוריהן..

עד מהרה יצא שם הנס  שקרה לחכם חנוכה לכל מרחבי השכונה. באו עליו חכמות השכונה ובראשן וורדינה בעלת הזרועות אשת יששכר החלבן. שמה לו חמישים גרושים חדשים ונטלה את הכד ממנו.

למחרת חזרה.  הוריקה חמתה על האיש וזרקה את הכד על ראשו.

מאחז עיניים שכמוך, צווחה, איך זה שאצלך השמן לא חסר ואצלי חסר גם חסר,

אמר לה לחכמה ורדינה: "אצלי לחוד ואצלך לחוד. שאצלי הכל אפשרי ואצלך לא.

אמרה לו במטותא ממך חכם חנוכה במה "אצלך" שונה מב"אצלי?"