טרמינל

נזכרתי בשיר של מאיר אריאל על ארול.
בכל מקרה זה היה בהמתנות המיגעות האלו לטיסה לאירופה שאיחרה משום מה לצאת.
ישבתי באחד ה"בארים"שנמצאים ממש מול מסלול ההמראה,הגשם שניתך ממעל גרם לי לדמיין שאני בריטי שנוסע לחופשה בברייטון.
נגסתי לי באיטיות מרגיזה בכריך של הלחם מחיטה מלאה שעלה לי כמעט כמו המשכורת השנתית של פועל הודי,שטפתי את גרוני בבירה צוננת ומדי פעם ככה הגנבתי מבט שאיש לא רואה ....או אז שלפתי לי את הבלוויני שנרכש לפני דקות ספורות וליטפתי אותו כמו ילדה עם צמות שמחבקת את הדובי שלה בליל ברקים....
לא ,לא הסתפקתי בליטוף שלו בלבד ,,,מדי פעם החלקתי אותו לגרון את המשקה הענברי הזה הבעל הניחוח המלוח משהו....
ואז ראיתי אותו ככה יושבת ומעיינת באיזה מגזין של נשים אמריקאי....אשה קטנה בעלת פני חרסינה ומשקפיים עם מסגרת מהסוג שאתה רואה בסרטים הכחולים או להבדיל שמתרוצצות לכל גבר בפנטזיות על המורה מהתיכון...
היא הבחינה במבטי והשפילה מבטה לעבר הרצפה הבוהקת.....(כנראה שהבוכרים מאור יהודה מקבלים בונוס על נקיון טוב במיוחד)
התברר לי לאחר שיחה קלה שהיא פיליפינית שנוסעת לחופשה במולדת שלה.....
אני בדרך כלל לא נמשך ליופי האסיאתי משום מה זה מרגיש לי כמו פדופיליה.
משהו בעדינות שלה שבה את ליבי ואז החלטתי להרשים אותה בפוליטיקה הפנימית של הפיליפינים לאורך השנים האחרונות......
היא שאלה אם הייתה לי אי פעם חברה משם...
עניתי שלא והפטרתי:"הפסדתי משהו"?
היא חייכה וענתה באנגלית מצחיקה:"בוא אחריי ותבדוק"
אני מוכן להישבע שמי שראה אותי פוסע אחרי ההליכה המעוכסת שלה לעבר שירותי הנשים יכל לחשוב שאני טירון באיזו פלוגת חיילים שנשרך אחרי המפקד שלו....
היא נעלה את התא והתיישבה על האסלה....
לא היא לא המשיכה לקרוא את המגזין שלה.....
פשוט פישקה את רגלייה לא לפני שדאגה לשלשל את תחתוניה הלבנות עד לקרסולייה.....
המראה היה נעים בהחלט....
אבל הגברת לא הסתפקה בזה ונתנה לי מגע של שפתיים על הזין המתמתח שלי.....
כנראה שזה בדיוק מה שהיה חסר לי...לו....
התחלתי מזיין לה את הפה
ולא יכולתי להימנע מהצצה חטופה לנעלייה.....
אני נשבע שישר נזכרתי באימרלדה מרכוס ואוסף הנעליים שלה והתחלתי לפרוץ בפרץ בלתי נשלט של צחוק משחרר.....
מזל שהמנקה (אחות של ההוא מאור יהודה)נכנסה לנקות את אחד התאים הסמוכים ולמעשה סיימה בזה את ה"רומן"הקצר שלי עם הפיליפינית
חזרתי לכסא שלי והזמנתי לי איזה בירה כדי "לחגוג"את האירוע המרגש...
הפעם לא הייתי זקוק לויסקי כדי להרגיש שאני באיזה סרט.....