חומה של אם

בפסעו בגן הירק,

עברו כל חייו לנגד עיניו

ליבו הגביר דופק

כשאל מעבר לאופק

השתרעו מרחבים מוריקים בענק

זיכרונות עמסו לעייפה את ראשו

הוא הגביר קצב צעדיו

הנוף סביבו החל משנה צורות

צלליות של אודם צרבו בארובותיו  

אימא חדרה אל בין האונות

חולשתו התחזקה

הליכתו איבדה את מקצבה הקבוע

הלוא דמה הוא דמו בשרה הוא בשרו

והיא נהגה בו כבקרוב מדרגה שנייה

דמעה התגלגלה במורד לחיו ועוד דמעה

המאגר הלך והתרוקן

את זיכרונות ילדותו הוא שאף לעמעם

תחושות קשות שבו בו לקנן

הוא שכנע עצמו כי הוא אשם

ורק מצב אחד קשה מהסתלקות של אם

מסובך יותר וללא מנחם

מדובר בחיים שלמים , ממש כמו סרט

כשהמביאה את הנולד

היא נוכחת שנעדרת.