ימי אשפתות

יְמֵי-אַשְׁפַּתּוֹת

אֱלֹהֵי-נְשָׁמוֹת

עִם אִזְמֵל-מְנַתְּחִים

נִשְׁמָתִי, שְׂעָרָהּ עֵת הִלְבִּין

הוֹתִירָהּ פִּסַּחַת.

עֵת דָמֶיהָ נִגְּרוּ אֱלֹהֶיהָ פָּסַק

"בָּחוּצוֹת תִּפְסְעִי וְנִגְרַרְתְּ לְמֵרוּרֵי-אֲהַבְהָבִים".

בָּאַשְׁפַּתּוֹת,

עֵינִי רְכוּנָה אֶל עֶרְוַת-נִשְׁמָתִי

הִתְכַּדְּרָה, הִשְׁתַּפְּלָה,

כְּבַת-זוּג לִכְלָבִים

חֲבוּקִים שָׁם בִּמְלֶאכֶת-הַזְּנוּת.

נִשְׁמָתִי שָׁם נִצֶּבֶת בַּזֹּהַר הַזֶּה

וְלִבָּהּ לֹא עִמָּהּ

כִּי שְׂטַן-נְשָׁמוֹת

עִם אִזְמֵל-מְנַתְּחִים

שָׁרַק לִכְלָבָיו

וּנְטָלוֹ.

וְאַתָּה אֱלֹהֵי-אֲבוֹתַי

לְהֵיכָן אָז 'סְתַּלַּקְתָּ?