יופיו של החטא

בזמן האחרון אני נוהג להגיע לחוף בשעה מוזרה שכזו....
שעה שבה אתה יכול לשחות,להביט למעלה ולראות גם את הירח מתכווץ לו וגם את הכדור האדמדם שמתחיל להתקדם כלפי מעלה....
זו שעה שבה יש ממש מלחמה על צבע הרקיע, החושך של הלילה מסרב להיפרד, ולעומתו הכחול של היום בועט בו ומנסה לגרשו ביד רמה...
אני מתבונן מהמים ותמיד נהנה ממחול הקרב השקט והמדהים הזה...
לאחר שחייה של כארבעים דקות אני יוצא לי אל החול החם....
כפות רגליי מתפלשות להם על החול המהודק בקרבת קו המים....
ריצה קלילה אל העמדה של המים המתוקים....שטיפה מהירה של הגוף
ואז פוסע בנחישות למכולת הקבועה שלי....
שם אני מבקש מהמוכר שיכין לי את הקבוע שלי:
ג'בטה עם אבוקדו שמרוח עליה בנדיבות, מלפפון חמוץ, גבינה בולגרית וקמצוץ של זעתר עם פרוסת עגבנייה....
לפעמים אני חש שאני לא זקוק ליותר
כמה טוב שאני עדיין נהנה מהדברים הקטנים של החיים